עובדה זו לכשעצמה, אין בה כדי להביא להכרעה בשאלה אם יש במעשה כדי ניגוד עניינים אם לאו. דהיינו, חברה אשר גורם מסוים במסגרתה פועל בניגוד עניינים, אינה יכולה להכשיר את אותו ניגוד עניינים, גם אם לגישת כל הגורמים בחברה לא קיים ניגוד עניינים שכזה. ואולם, לעמדה זו של גורמים אלו, והחברה כולה, יש כדי להוות ראיה, אשר היא נסיבה המצטרפת לשאר הנסיבות, כאשר נבחנת ע"י בית המשפט השאלה האם המעשה מהווה סטייה מן השורה, ניגוד עניינים, הפרת אמונים או מרמה. השפעת עמדה זו של הגוף המשפטי, אשר במסגרתו בוצעו המעשים אשר מבקשים לייחס מכוחם ביצוע עבירה, היא עמדה הרלבנטית בבחינת מכלול כל הנסיבות, ובכפוף להן ייקבע משקלה.
מצאתי לנכון להרחיב בעניין זה, הואיל וכפועל יוצא מהשתלשלות עניינים זו, מתבקש בית המשפט, ע"י ב"כ המאשימה, לקבוע כי מעשה מסוים הינו בבחינת ניגוד עניינים העולה כדי הפרת אמונים, גם כאשר אושר הוא ע"י החברה הממשלתית הרלבנטית, וגם כאשר רשות החברות לא דרשה הפסקת המכירה.
זאת ועוד, ההתנהלות האמורה מחלקת את פרק הזמן הרלבנטי שהוא מתחילת 2010 עד יוני 2013, לשניים – האחד לפני ההכרזה של המבקר, וכל הגורמים הרלבנטיים, על כשרות המכירה, והשני לאחריו.
כך, מצב דברים בו חברה מודיעה באמצעות כלל הגורמים המוסמכים מטעמה כי ביצוע מעשה מסוים הינו, מבחינתה, נכון, ראוי, ונעדר כל בעייתיות וכל ניגוד עניינים, מעמיד ביתר תוקף את השאלה האם מי שפועל בהתאם לעמדה זו של החברה, ניתן יהיה לומר עליו כי פועל הוא בניגוד עניינים, ותוך ביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים.
למשמעויות של הדברים האמורים אתייחס בהמשך, במסגרת הדיון המסכם באישום הראשון, ובחינת יסודות העבירה שמבקשים ב"כ המאשימה לייחס, בהינתן התשתית הראייתית האמורה.
להלן יובאו גרסאותיהם של הנאשמים 1 ו- 2, ולאחר מכן תתבצע הבחינה האמורה.
--- סוף עמוד 56 ---
34. הנאשם 1 העיד כי יש לו מספר עסקים, כבר מגיל צעיר, ובנוסף לחברת הופס שלה היה מפעל ליצור לחומרי ניקוי שרכש בשנת 2008, היתה לו גם חברת משאיות, ועוד (פרו' עמ' 5481, 5482).
ביחס לחברת קליר ולמכירה אליה, הנאשם 1 אינו מסתיר מאומה מהקשרים והיחסים, בין המשפחתיים ובין החבריים, בינו לבין גורמים אחרים, וכך העיד:
" אני מכיר את הבעלים של חברת קליר. יש הייתה לנו היו לנו גם התנהלויות משותפות כמו הובלות שעשיתי, פינויים שהם עשו של פסולת, היו יחסי גומלין ביננו, רונן ברוך הבעלים של קליר זה בחור שאני מכיר אותו מהעיר מילדות, ... שותפה של רונן ברוך, בעלה הוא בן דודה של אשתי, זה ברמה האישית, לגבי מכירת החומרים לחברת קליר, אני בשלב הראשון לא ידעתי, זאת אומרת שהם קונים ומוכרים לנמל לא ידעתי באונליין, לא.. מספר חודשים לאחר מכן אני הבנתי שהם מוכרים, אני לא התערבתי כי זה לא עניין אותי, ... אם זה המנכ"ל ששמע, בא ודיבר איתי אמר לי אלון תשמע, קנית אל תמכור לא הייתה לי כוונה למכור לנמל אף פעם, המפעל הזה לא מוכר לכל אחד, הוא מוכר בסיטונאות, ... ומלכתחילה לא הייתה לי שום כוונה למכור למפעל. זאת אמרת למרות שלדעתי אין שום ענין משפטית כי אין לי שום קשר לבתי המלאכה אני לא עובד שם אני לא אחראי על העובדים שם... אני מראש לא התערבתי בזה זה לא ענין אותי, בשלבים מאוחרים יותר, עם הפרסומים ועם הבלגן שהיה, אז ברור שאני נכנסתי לעניינים, היו בדיקות, הדירקטוריון בדק את הדברים שם וראה שאין מניעה, כל מיני כתבות שהעירו את העניין הזה אף אחד לא אמר שום, להיפך, ואם היו אומרים שיש בעיה אז היו קוראים לי והיו מדברים איתי..." (פרו' עמ' 5482 שו' 21- עמ' 5483 שו' 18).