ביחס לטענה המועלית כנגדו, על כי הוא גרם לכך שאנשים בנמל יידעו שחברת קליר קשורה אליו, משיב הנאשם 1 בשלילה מוחלטת ואומר את הדברים הבאים:
"אדוני, אני ראיתי את חומרי החקירה, אדוני לא ראה, אין מנהל שלא שאלו אותו מה הקשר אלי אם פניתי אליו, או ביקשתי ממנו, לא היה מנהל אחד שבא ואמר כן אלון פנה אלי, אלון דיבר איתי. הם יודעים שזה לא נכון. אנחנו היינו פה במשפט לא ראיתי מנהל אחד שאמר אלון דיבר איתי, אלון ביקש ממני אני לא יודע מה הטענה הזו, אני לא שלחתי זה לא עניין אותי, ענין אותי דבר אחד טובת העובדים זה מה שעניין אותי, לא חומרים, מדובר על חומר אחד מתוך 50 חומרים, אם היה לי יד בזה או אם הייתי יכול להשפיע, הייתי מוכר את כל החמישים, אז חצי הייתי מוכר, לא הייתי שם, אני לא שם, חד משמעית, אני גם לא יודע, אני לא ראיתי פה אף מנהל שבא וטוען שאמרתי לו משהו, אני כופר בזה לחלוטין" (פרו' עמ' 5494 שו' 13-22).
אני מוצא את עדותו של הנאשם 1 מהימנה, מדויקת, ומתיישבת עם שאר הראיות שבאו בפני.
--- סוף עמוד 59 ---
הנאשם 1 השיב לשאלות שנשאל, השיב באופן ברור, לא התחמק, לא צמצם, ולא נמנע מלהתייחס גם להיבטים שהועלו לגביהם טענות קשות כנגדו, קשרי משפחה וחברות עם גורמים כאלה ואחרים.
ההתרשמות הישירה של בית המשפט מהנאשם 1, הינה כי הוא הקפיד לומר את הדברים כהווייתם, ועדותו היתה מהימנה ואמינה, לכל אורכה.
יש להוסיף כי הנאשם 1 נחקר חקירה נגדית ארוכה, על פני מספר ישיבות, ע"י ב"כ המאשימה. למרות החקירה הארוכה, אין למצוא בעדותו סתירות או אמירה הגורעת מגרסתו ומהימנותה.
התמונה העולה מדברי הנאשם 1 לעיל, ברורה. מבחינתו, הוא בעלים של כמה חברות, ויש לו עסקים, גם מחוץ לתפקידו במסגרת חברת הנמל, אחת החברות שבבעלותו מכרה חומרי ניקוי מסוגים רבים לגורמים רבים, אחד מהם חברת קליר, מכירה שהיא איננה תיווך, ואיננה למראית עין. מכירה אשר בעקבותיה אין זה מעניינו מה חברת קליר עושה עם המוצר שנמכר לה, ואין זה מעניינו מה המחיר שהיא גובה. אין כל דרך אחרת לפרש את דבריו, את המסכת הראייתית העומדת בפני, ואת כלל הנסיבות וכלל העדויות.
35. אשר לנאשם 2 – בהינתן המסקנות העובדתיות דלעיל ביחס לנאשם 1, הרי שמצטמצם הצורך בדיון במיוחס לנאשם 2, שכן המיוחס לו קשור ונגזר משורת הטענות שנטענו ביחס לנאשם 1, ואולם, אתייחס לטענות שהועלו כנגדו.
אין ממש בטענות המבקשות ליצור את הזיקה בין הנאשם 2 לבין המכירה של החומר כאמור. לא במעשה ולא במחדל, וגם לא בהימנעות כלשהי שלו מביצוע מעשה שנטען כי היה מחויב לעשות.