נטען כנגד הנאשם 2 – כי למרות ידיעתו לאחר הפרסומים, כי חומר המיוצר ע"י חברה של נאשם 1, נמכר לחברה אחרת, וממנה לנמל, הוא נמנע מלנקוט פעולה להפסקת המכירה.
נטען כי מעשיו ומחדליו של נאשם 2 מהווים סטייה קשה מן השורה – לא מצאתי ממש בטענות אלו. הראיות שבאו בפני מביאות למסקנה ברורה כי הנאשם 2 פעל באופן עקבי לטובת הנמל, התערב כשהיה צריך להתערב באופן ביצוע רכישות, גם במקרים שאינם קשורים לחומר הנטען, וגם ההתערבות שלו אשר ממנה מבקשת המאשימה ללמוד מסקנות נסיבתיות, היתה התערבות שקשורה לחומר אחר, שלא היה חומר מתחרה הלכה למעשה.
ב"כ המאשימה טוענים כי כבר בשנת 2011 לאחר שרשות החברות הממשלתיות פנתה אל הנאשם 2, בעקבות פרסומים, והוא הנחה את הנאשם 1 לערוך תצהיר ושלח אותו לרשם החברות, מבלי להביא
--- סוף עמוד 60 ---
את הדברים לבחינת הייעוץ המשפטי של הנמל כמתחייב, כי בכך עשה הנאשם 2 מעשה פסול ולמעשה הסתיר את הדברים מהייעוץ המשפטי, ונטען אף למידור הייעוץ המשפטי.
הנאשם 2 העיד כי הוא איננו מוסמך לקבוע אם קיים או לא קיים ניגוד עניינים, ולכשנעשה אותו דו"ח הביקורת הראשון, מיום 26.6.12 "זה הדו"ח כשהוא דווח בדירקטוריון שבוצע הדו"ח שאין ניגוד עניינים", הוא המשיך להתנהל כרגיל – "כמנהל ממשיכים לעבוד כרגיל. לא קרה שום דבר". ובהמשך מעיד "למעשה בדו"ח הזה הוא אישר את כל הנושאים גם של קליר נבדק והופס נבדק המשאיות שלו, נבדק דנה, כל העניין הזה נבדק". (פרו' עמ' 6535 שו' 15-32).
ביחס לפעולות שביצע, או שלא ביצע לאחר הכתבה מאוקטובר 2011, מעיד הוא כי פנה לממלא המקום וסמנכ"ל הלוגיסטיקה מר יוסי בסן, ולגב' ענת ברק, וביקש מהם לבדוק את הקשר של הנאשם 1 לקליר. (פרו' עמ' 6536 שו' 16-22), ומציין בהמשך כי ביקש לבדוק גם את העניין עם המדבקות הגזורות.
על פי עדותו, הללו חזרו אליו ואמרו "הם חזרו ואמרו ענת אני זוכר שהיא אמרה, אין קשר בין אלון לחסן לקליר, והמדבקות הגזורות הם בדקו עם הבחור הזה רונן אם אני זוכר את השם נכון קליר, היתה טעות שלהם או משהו כזה ואין בעיה, התקלה היתה חד פעמית ונגמר הסיפור" (פרו' עמ' 6536 שו' 25- 28).
הנאשם 2 ממשיך ומתאר את הפעולות שעשה לאחר הפרסום האמור, כי דיווח ליועצת המשפטית, וליו"ר וועדת הביקורת של הדירקטוריון, ומוסיף כי התקשרו אליו מרשות החברות, ומתאר את המשך השתלשלות העניינים, ומוסיף כי "רשות החברות אמרו כי אין מענה בנוהל של הנמל".