אין, ולא יכולה להיות מחלוקת, כי השבתה כאמור, הן ההשבתה בשנת 2011 של טעינת הגרוטאות, והן ההשבתה הנוספת אליה תהיה התייחסות בהמשך בפרשת נשר, משמעותן קשה ליצואנים וליבואנים. מובן, כי עצירת תהליכי פריקה וטעינה, הינה בעלת משמעות כלכלית נכבדה ביותר, לכל הגורמים הרלבנטיים. מובן, כי העמדת אוניות בהמתנה, וככלל צוותי עובדים, ציוד וכל שאר הנדרש לביצוע הפעולות, בהשבתה, הינה בעלת משמעויות כלכליות רחבות ביותר.
עוד מובן כי תמונת מצב זו מציירת ניגודי עניינים מובנים ומובהקים בין שורה של גורמים בנמל ומחוצה לו. כך, עניינם של אנשי איכות הסביבה באכיפה, אשר לראשונה החלו לבצעה, אכיפה המתבצעת, בין היתר באמצעות הליכים פליליים, לצד זאת, עניינם של יצואני הגרוטאות, כמו גם יבואני חומרים שונים לנמל, הינו כי הטעינה והפריקה של כלי השיט תבוצע במלוא המהירות והיעילות האפשרית, לצד זאת, עניינה של הנהלת הנמל הינו בהמשך עבודה תקין, ללא הפסקות, כך שלא תהיה פגיעה בלקוחות של הנמל, היצואנים והיבואנים, ולצד זאת עניינם של העובדים, ובפרט המחלקה הרלבנטית אשר הנאשם 1 הינו יו"ר הוועד שלה, הינו למנוע מצב בו במסגרת עבודתם הרגילה, כבימים ימימה, הופכים הם לפתע לחשופים לחקירות, דוחות, קנסות, כתבי אישום, ורישומים פליליים, על כל המשתמע מכך.
כל גורם והאינטרסים שלו, כל גורם ורצונו להגן על האינטרסים שלו, ועל זכויותיו.
משזהו הרקע וזו התשתית העובדתית, הרי שמסקנה לפיה הנאשם 1 ביצע פעולתו זו משיקולים זרים, ולמעשה במסגרת קשר פלילי פסול להכנסת חברה חיצונית לפיקוח, הינה מסקנה מרחיקת לכת עד מאוד, ומהמכלול של הראיות, אני מוצא כי היא מסקנה חסרת בסיס. לא ניתן לומר על מעשה שבוצע לאחר שלפתע אירע האירוע של חקירה ראשונה ותחילת אכיפה, כי הוא מתוכנן.
--- סוף עמוד 97 ---
פעולתו של הנאשם 1 היתה פעולה מחויבת המציאות. הנאשם 1 בהשביתו את העבודה, פעל אשר הינה במובהק פעולה להגנה על העובדים באותו תחום אשר במסגרתו הוא יו"ר הוועד שלהם.
פעולתו התקיפה של נאשם 1, הינה פעולה אשר קשה עד מאוד למצוא בה פגם, וקשה עד מאוד לייחס לה כל מניע אחר, זולת הגנה תקיפה על זכויות העובדים.
בתפר אשר בין האינטרסים המנוגדים האמורים לעיל, נוצר מצב שבו העובדים, והם בלבד, הופכים להיות, לפתע, חשופים, למדיניות חדשה של המשרד להגנת הסביבה.
מצב דברים זה חייב הגנה על העובדים, מידית, וללא כל דיחוי. כך עשה, בתוקף, הנאשם 1.