הוסף לכך את העובדה, שעד אותה עת לא בא לעולם כלל עניין האכיפה ע"י איכות הסביבה, לא בא לעולם כלל צורך בפיקוח כלשהו על שמירה על איכות הסביבה, ולא בא לעולם החשש שממנו ביקשה השביתה לשמור על העובדים, והמסקנה הברורה, ויש לומר היחידה, ממכלול הראיות הנסיבתיות הללו, הינה הפוכה מהמסקנה שמבקשת המאשימה להסיק.
אם לא היה פועל נאשם 1 במסגרת סמכויותיו, מסגרת המצומצמת להשבתה, הרי שייתכן והיה חשוף הוא לטענות כלפיו על אי שמירה על זכויות העובדים.
אני מוצא את התנהלות נאשם 1, מכל מכלול הראיות שבאו בפני, בהקשר זה של ההשבתה, כהתנהלות ראויה ומחויבת המציאות. אלמלא התקיפות בעמידה על זכויות העובדים, המשמעות היתה כי עובדים המבקשים למצוא את פרנסתם בעבודה בנמל, והם בלבד, יהיו חשופים לדוחות, חקירות, תלונות וקנסות, עד כדי העמדה לדין, זאת כאשר כל שאר הגורמים, ובהם הגורמים החיצוניים לנמל, אשר הם עצמם אלו שמייבאים ומייצאים את החומרים, נהנים ממעין חסינות מצד המשרד להגנת הסביבה, אותה עת.
54. לאור ההשבתה האמורה של כל הטענת גרוטאות מתכת, אשר נבעה משינוי הגישה הפתאומית של המשרד להגנת הסביבה, נוצר קושי מובן, הן ליצואני הגרוטאות, והן לנמל עצמו, אשר מטבע הדברים, מבקש לקדם את הפעילות במסגרתו, ללא שביתות וללא תקלות.
השביתה הסתיימה מיד לאחר סיכום שנערך בין גורמים מהנהלת הנמל, העובדים, נציג יצואני הגרוטאות ומר יצחק קודוביצקי שהיה מפקח הגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, והיה זה האחראי על הגנת הסביבה בנמל אשדוד. באותה ישיבה נכח מר אורי בלטר, אולם הוא אינו צד לסיכום.
--- סוף עמוד 98 ---
המדובר בדיון שנערך בתאריך 10.8.11, הועלה על הכתב ע"י מר רפי משעל, מטעם הנמל, והוגש כת/255 (יצויין כי מסמך זה הוגש שוב וסומן גם ת/267).
ביחס למסמך מרכזי זה, אשר הביא לסיום השביתה, הועלו טענות רבות ע"י הצדדים.
הטענה המרכזית בכתב האישום ביחס לפרשת הגרוטאות, ובהקשר לשאר הפרשות באישום השני, הינה כי סיכום זה בין הגורמים האמורים בוצע תוך הסתרת זיקותיו של נאשם 1 לחברת דנה, וכי הסעיף המרכזי בסיכום שנערך, סעיף 9, נכלל במתווה האמור בסיכום הדיון ת/255, ללא ידיעתו של נציג המשרד לאיכות הסביבה (הכוונה למר קודוביצקי אשר השתתף בפגישה), וללא הסכמתו. נטען כי תניה זו (הכוונה לאותו סעיף 9), נועדה להציג רושם כוזב לפיו עלה בידי הנאשם 1 להביא ליצירת הגנה על עובדי הנמל מפני הליכי אכיפה עתידיים.