לדוגמא, שימוש בסימן מסחר מפורסם במסגרת פרסומת משווה של המפרסם עם בעליו של סימן המסחר. במקרה כזה, גם אם השימוש בסימן אינו "מכתים" אלא ענייני, לשם השוואת המוצרים, התחרות בין המשתמש בסימן המוכר היטב לבעליו עשויה לפגוע ברווחי האחרון. במקרה כזה, חרף השימוש בסימן והפגיעה ברווחי בעליו, אין קשר סיבתי בין השימוש לפגיעה, שקשורה לעצם התחרות ולא לשימוש בסימן. על כן "הפרה" אין. דוגמא נוספת היא ביקורת על בעל הסימן שבה נעשה שימוש בסימן. גם במקרה כזה יתכן שהשימוש כשלעצמו אינו "מכתים" ואינו כרוך בפגיעה במוניטין של בעל הסימן, אלא שעדיין תיגרם פגיעה כלכלית לנוכח תוכן הביקורת. גם כאן יש שימוש בסימן ופגיעה, אך הואיל ואין קשר בין השניים – אין הפרה. כמובן, ככל שהשימוש בסימן המפורסם עצמו הוא פוגעני, ועלול לגרום לפגיעה הכלכלית, אין בכך שנלוו לו תחרות או ביקורת כדי להעניק חסינות מפני עילת הדילול. הסיבה להבחנות אלה נעוצה בתכלית הדין – מניעת פגיעה בבעל הסימן הנובעת מהשימוש בסימן, ולא מניעת פגיעה כלכלית הנובעת מסיבה אחרת. בל נשכח כי הענף המשפטי בו עסקינן הוא דיני סימני המסחר, שמעייניהם מופנים כלפי השימוש בסימן. בכך אין לשלול את האפשרות שבעל הסימן ימצא תרופה לפגיעה בו בענפי משפט אחרים.
לשם השוואה, בחוק סימני המסחר הפדרלי בארצות הברית נקבעו במפורש סייגים להגנה מפני דילול – על דרך הטשטוש ועל דרך ההכתמה. כך נקבע בסעיפי החוק העוסקים בדילול, תחת הכותרת "Exclusions" (ההדגשות הוספו):
"The following shall not be actionable as dilution by blurring or dilution by tarnishment under this subsection:
(A) Any fair use, including a nominative or descriptive fair use, or facilitation of such fair use, of a famous mark by another person other than as a designation of source for the person’s own goods or services, including use in connection with—
(i) advertising or promotion that permits consumers to compare goods or services; or
(ii) identifying and parodying, criticizing, or commenting upon the famous mark owner or the goods or services of the famous mark owner.
(B) All forms of news reporting and news commentary.
(C) Any noncommercial use of a mark" (15 U.S.C. § 1125(c)(3)).
הגנת שימוש הוגן זו, המתייחסת גם לשימוש במסגרת תחרות וביקורת – לרבות פרודיה – אינה מופיעה בחוק הישראלי, אך באמצעות דרישת הקשר הסיבתי בין השימוש בסימן לפגיעה בבעליו מתקבלת תוצאה הדומה להגנה זו, לפחות בהיבטים מסוימים. נזכיר כי גם לפי הלכת הרוב בעניין מקדונלד לא נאסר כל שימוש בסימן במסגרת פרסומת השוואתית, ואפילו הוכרה האפשרות של שימוש בסימן מסחר לשם העלבת בעליו בנסיבות מסוימות: