בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה מכמה טעמים, והמשיבה סומכת ידיה על נימוקיו. הטעם המרכזי התבסס על ההבחנה הידועה בדיני זכויות היוצרים בין רעיון לביטוי: "זכות יוצרים ביצירה... לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים: (1) רעיון..." (סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007; ע"א 7517/17 גואטה נ' מיטלפונקט, [פורסם בנבו] פסקה 2 (11.11.2018)). הרעיון אינו זוכה להגנת הדין, אלא רק דרך ביטויו (ע"א 2682/11 עיריית פתח תקווה נ' זיסו, [פורסם בנבו] פסקאות 42-38 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (20.5.2013)). בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה לא השתמשה במסגרת הפרסומת בדרכי ביטוי שהופיעו בפרסומות של המערערות, אלא לכל היותר ברעיונות, כגון: גבר נאה לבוש בחליפה היוצא מחנות קפה, המחזיק בשקית בידו ומביט באישה נאה החולפת על פניו. ברם, יש צדק רב בטענת המערערות כי הפרסומת של המשיבה לא הסתפקה באלמנטים כלליים כאלה, אלא התבססה במהותה על היבטים קונקרטיים של הפרסומות מטעם המערערות. הבנת הפרסומת והרעיון שמאחוריה תלוי בהיכרותו של הצופה עם הפרסומות של המערערות – לא היכרות כללית אלא היכרות גם עם הפרטים הקטנים. אמנם האלמנטים שהזכיר בית המשפט המחוזי קרובים במהותם לרעיונות ולא לביטויים, אך לא אלמנטים אלה עמדו במרכז, אלא הרעיון הפרודי, שהוא ודרכי ביצועו בפרסומת מתכתבים באופן הדוק עם הפרסומות של המערערות: בגדי כפילו של קלוני, הרכב ושירותי החניה, חנות הקפה ממנה יוצא, מוזיקת הרקע, החשיבות העצמית שהוא משווה לעצמו, התנהלותו סביב נשים נאות, זוויות הצילום, וכמובן עצם השימוש בכפילו של קלוני והתמה החורזת את הפרסומות שהפיקה המשיבה. צופה שאינו מכיר את הפרסומות של נספרסו יתקשה להבין את הרעיון מאחורי פרסומת המשיבה ואת פשרה.
אכן, אין המדובר בהעתקה ממש, לנוכח השינויים הבולטים שקיימים גם הם בין הפרסומות, ובעיקר השוני ב"עלילה" – כוכב קולנוע נוצץ שמגלה כי הקפה של נספרסו נחשק יותר ממנו, לעומת כפילו של כוכב קולנוע ש"חי בסרט" ולא מבין כי ניתן לרכוש קפה בפשטות, בישירות, וללא צורך בגינונים או אף יציאה מהבית. בנסיבות אלה, שבהן לא מדובר בהעתקה אך קיים קשר הדוק בין הפרסומות, לרבות בפרטים קונקרטיים, ניתן לומר שהפרסומת היא "יצירה נגזרת" של הפרסומות מטעם המערערות, המוגדרת בסעיף 16 לחוק זכות יוצרים כך: "עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד". לנוכח השוני הבולט בעלילה ובפרטים נוספים, הפרסומת של המשיבה היא "יצירה מקורית" – ולא העתקה גרידא – אלא שהיא "מבוססת באופן מהותי" על הפרסומות שקדמו לה, כך שלא ניתן להבינה כראוי מבלי להכיר אותן. בקו שכולל שלוש תחנות עיקריות – העתקה, יצירה נגזרת, ורעיון גרידא – נראה שעסקינן בתחנה האמצעית. היצירה החדשה של המשיבה מבוססת באופן מהותי על היצירה של המערערות. יצירה נגזרת – פשוטו כמשמעו. הפרסומת של המשיבה יצירה היא. אם תרצו – חידוש ולא העתקה. לצד זאת, היא נגזרת מהפרסומות של המערערות. הואיל ומדובר ב"יצירה נגזרת", היא עלולה להפר את זכויות היוצרים שיש למערערות ביצירה המקורית: