פסק-דין (נימוקים)
השופטת א' חיות:
העותרות הן בנות זוג המבקשות להביא לעולם צאצא בדרך של הפריית ביצית שתילקח מגופה של העותרת 1 ותושתל ברחמה של העותרת 2, אשר תישא את ההיריון ותלד. משרד הבריאות דחה את בקשותיהן לקבלת האישורים הדרושים לצורך הוצאת הדבר אל הפועל ומכאן העתירה, אשר בנוסחה המתוקן תוקפת הוראות שונות בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הפונדקאות) ובחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 (להלן: חוק תרומת ביציות).
לאחר שני דיונים בעתירה שהתקיימו בפני מותב שלושה, הוצא צו על-תנאי בעתירה המתוקנת, והוחלט כי הדיון בתשובת המשיבים ייערך בפני הרכב מורחב. בפני ההרכב המורחב התקיימו שני דיונים ולאחר הדיון השני שהתקיים ביום 20.8.2013 ניתנה ללא נימוקים החלטת ההרכב הדוחה את העתירה. זאת על מנת לאפשר לעותרות לכלכל את צעדיהן ולהחליט האם לקבל פיתרון חלקי שהוצע להן על-ידי המשיבים - אותו אפרט בהמשך הדברים - ובשל החשש כי חלוף הזמן עלול להשפיע לרעה על סיכויי הצלחתו של ההליך הרפואי אותו ניתן לבצע לפי ההצעה הנ"ל (בין היתר בשל גילה של העותרת 1 שהיא כבת ארבעים ואחת שנים). ביום 1.9.2013 ניתן, אפוא, פסק-דין ללא נימוקים הדוחה את העתירה בדעת רוב שופטי ההרכב (הנשיא א' גרוניס, המשנָה לנשיא מ' נאור, השופט א' רובינשטיין והשופט ס' ג'ובראן) וכנגד דעתם החולקת של השופטת ע' ארבל, השופט ח' מלצר ודעתי שלי. להלן יפורטו הנימוקים אשר עמדו בבסיס דעתי החולקת, כאמור.
הרקע העובדתי
1. העותרת 1, ליאת משה (להלן: ליאת) היא ילידת שנת 1972 ומשרתת כקצינה בשירות קבע בצה"ל בדרגת סגן אלוף. העותרת 2, דנה גליסקו (להלן: דנה) היא ילידת שנת 1983 והשתיים חיות יחד כבנות זוג מזה כעשר שנים. הן אף חתמו על "הסכם ממון" ו-"הסכם ידועות בציבור" וערכו צוואות הדדיות. מאז שנת 2007 מנסות השתיים להביא צאצא לעולם. לצורך כך עברה ליאת בין השנים 2008-2007 הזרעות מלאכותיות וטיפולים הורמונאליים אך אלה לא צלחו. כמו כן נכשלו למרבה הצער טיפולים שעברה ליאת במהלך השנים 2012-2008 לבצע הליך של הפריה חוץ גופית בביציות שנשאבו מגופה והושתלו שוב ברחמה. בבדיקות רפואיות שנערכו לליאת לא אובחנה הסיבה לאי-הצלחת טיפולי ההפריה הרבים שעברה, וייתכן כי הטעם לכך נעוץ בכך שרחמה אינו יכול לשאת הריון. כישלונות חוזרים ונשנים אלה לא ריפו את ידיה של ליאת, המבקשת בכל מאודה להביא צאצא לעולם מביציותיה שלה. כמוצא אחרון החליטו בנות הזוג לנסות ולהביא צאצא לעולם כך שביצית שתישאב מגופה של ליאת תופרה ותושתל ברחמה של דנה ודנה היא זו שתישא את ההיריון ותלד. בדרך זו, כך מדגישות השתיים, יהיה היילוד בעל "קשר גנטי ופיזי לשתיהן".