(ד) ועדת החריגים רשאית לאשר הוצאת ביציות שנשאבו בישראל מגופה של מטופלת לשם השתלתן מחוץ לישראל, אם שוכנעה שהביציות נועדו להשתלה בגופה וכי קיימת הצדקה לאשר את השתלת הביציות מחוץ לישראל.
מן ההוראות שצוטטו לעיל עולה בבירור כי סמכותה של ועדת החריגים מוגבלת לרשימה סגורה של ארבעה המקרים שפורטו ועוד עולה מהן בבירור כי עניינן של העותרות אינו נמנה עם מקרים אלה ועל כן פנייה אל ועדת החריגים לא תועיל להן. בהינתן כל האמור לעיל סברה היועצת המשפטית של משרד הבריאות כי מסלול תרומת הביציות שאותו ביקשו לבצע חסום בפני העותרות ומכאן תשובתה כי:
"[...] עפ"י החוק, ניתן לאשר תרומת ביציות רק לאישה שאינה יכולה להתעבר מביציותיה שלה או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד.
לפי המתואר במכתבך, בת זוגתך, גב' גליסקו, אינה סובלת מבעיה רפואית המצדיקה קבלת תרומת ביציות.
לפיכך, לצערי, לא ניתן לאשר את בקשתך".
התפתחויות מאז הגשת העתירה
10. בעתירה המתוקנת שהוגשה ביום 3.10.2012 ביקשו העותרות להתיר להן להוציא לפועל את מבוקשן, בין בדרך של ביטול הוראות שונות הקבועות בחוק הפונדקאות ובחוק תרומת ביציות ובין בדרך של פירוש ההוראות הכלולות באותם החוקים באופן שונה מזה שפירש אותן משרד הבריאות. בעקבות דיון שהתקיים בעתירה המתוקנת ביום 19.11.2012 בפני מותב שלושה, הוצא צו על-תנאי בזו הלשון:
"על יסוד עתירה זו שהובאה היום לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי ייצא מלפניו צו על-תנאי המכוון אל המשיבים והמורה להם להתייצב וליתן טעם:
1. מדוע לא יורה בית המשפט כי הגדרת "הורים מיועדים" הקבועה בסעיף 1 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן – החוק), בטלה בהיותה בלתי חוקתית, ומדוע לא יורה לוועדת האישורים לפי סעיף 3 לחוק לדון בבקשת העותרות לאישור הסכם לנשיאת עוברים לגופה;
2. מדוע לא יפורש הסדר הפונדקאות הקבוע בחוק ככולל גם הסדר שבו אין חובת ניתוק בין ה"אם הנושאת" לוולד, ו/או כך שיאפשר ביצוע הפריה חוץ גופית והשתלת ביצית מופרית, שלא על יסוד הסכם לנשיאת עוברים בין "הורים מיועדים" לבין "אם נושאת", הכל לפי הגדרות סעיף 1 לחוק;
3. מדוע לא יאפשרו לעותרות לבצע הליך של תרומת ביצית, במסגרתו תתרום העותרת 1 ביצית לעותרת 2 לצורך השתלתה ברחמה והפרייתה, בהתאם להוראות חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 (להלן – חוק תרומת ביציות);