----------------
* שם, בעמ' 500, .506
הזוג שתרמו את מטענם הגנטי. אין לקדושת החיים ולא כלום עם שיקולים להמשך תהליך ההפריה, בכפייה, בשלב מוקדם זה של טרום יצירת חיים.
"הצדק"
.28אך טבעי הוא שבסוגיה שלפנינו, בעלת היבטים אנושיים קיומיים, רגשיים ונורמאטיביים, מפולגות הדעות והפתרון אינו אחיד. אלא שגיוס ה"צדק" לצדה של עמדה אחת ועל-ידי כך שלילתו מן העמדה הנוגדת, חוטא לדעה הנוגדת ואולי אף לצדק עצמו.
האדם מצווה לרדוף אחר הצדק: "צדק צדק תרדף" (דברים, טז, כ [ז]); המשפט שואף לעשות "צדק"; אלא שהשאלה הקשה העומדת ברומו של עולם מאז ומקדם היא, מהו
"הצדק", מה משמעותו, מה מאפייניו, כיצד מגדירים אותו וכיצד משיגים אותו.
שאלות אלה העסיקו את גדלי ההגות המקראית, התלמודית, הפילוסופית, הספרותית, המשפטית והדתית בכל הדורות והתרבויות. לצדק פנים רבות ותכנים רבים: חברתי, אישי, פוליטי, מדיני, כלכלי, משפטי ועוד. יש הרואים בצדק האנושי ניסיון לחקות את הצדק האלוהי imitatio dei; יש הרואים בשוויון את התמצותו של הצדק. ויש הרואים עשיית משפט צדק בשמירה על כללים המסתופפים תחת קורת גגם של "כללי הצדק הטבעי".
על הקושי בהגדרת הצדק ובגילויו אומר השופט כהן, בספרו הנ"ל, בעמ' 84:
"...הצדק אינו מדע שניתן לגלותו או להגדירו: תכונת-הנפש הוא; והעובדה שיפה ואנושית היא, אינה מקלה על הגדרתה – משל ליופי שבסימפוניה של בטהובן או של קתדרלה גותית שאי-אתה יכול להוכיחן ... הכלל הוא, למשל, שכל אחד משני בעלי-דין העומדים לפני שופט חש ומאמין לתומו שהצדק עמו; חוש-הצדק של הזוכה בדין בא על ספוקו ואילו חוש-הצדק של המפסיד בדינו נפגע קשות והוא משוכנע שנעשה לו עוול ... נמצא שחוש- הצדק האנושי אינו יכול לשמש קנה-מידה לצד אובייקטיבי, ומה גם שאף הוא אינו ניתן להגדרה ולמדידה. ואף גם זאת: אין לדעת, ובוודאי אין לקבוע, שחוש-צדקו של פלוני אמין ומהימן מחוש-צדקו של פלמוני: מן הבחינה הסובייקטיבית לו כל אחד מהם צודק, אבל גם מהבחינה האוביקטייבית עשוי כל אחד להיות צודק, או צודק במקצת".
על המשמעויות הרבות והמעורפלות שיש למונח "צדק", אומר המלומד ס' ק' אלן: Ever since men have begun to reflect upon their relations with each" other and upon the vicissitudes of the human lot, they have been Miscellany of the adjectives which, in my reading, i have found preoccupied with the meaning of justice. ...i choose at random a Attached to different kinds
, distributive, synallgamatic, natural, positive, universal- of justice ,juridical, constitutional, particular, written, unwritten, political, social, economic- commutative, recognitive, juridical, sub ,dential, educative, corporative-administrative, tributary, provi The vocabulary indefinitely. There seems to be no end to this national, international, parental. A very little ingenuity would extend Classification and its instructiveness is-not always proportionate to its subtlety. There is a danger of the classification and sub Cadaver being so minutely issected that little of its anatomy is left( 1958,london) c. K. Allen, aspects of justice) " visible to normal sight .(4-3
בעשרות השנים האחרונות נתקלים אנו בהוגים שוויתרו על הניסיון להגדיר את מהותו של ה"צדק" בהגדרה ממצה ואחידה. אומר על כך רונלד דוורקין: In the end, however, political theory can make no contribution to how" we govern ourselves except by struggling against all the impulses That drag us back into our own culture, toward generality Nations are genuine and which and some reflective basis for deciding which of our traditional-distinctions and discrimi Want, after reflection, to embrace, and which serve only to protect spurious, which contribute to the flourishing of the ideals we R. M. Dworkin, a matter of us from the personal costs of that demanding process. We cannot leave) " justice to convention and anecdote . 219( 1985,cambridge) principle (ההדגשות שלי – ט' ש' כ').
.29"צדק" לאחד יכול ויהיה "אי-צדק" לאחר או "אי-צדק" לחברה; מימוש זכות על-ידי אחד יכול שיהא בו משום פגיעה בזכותו של אחר שנמנע ממנו לממש את זכותו הוא; כל מתדיין סבור שהצדק עמו, ותחושה זו מלווה אותו גם כאשר הפסיד בדין, שאז חש הוא שנעשה לו "אי-צדק". "צדק" כלכלי-חברתי בחברה מסוימת יכול להיתפס כ"אי-צדק" בחברה אחרת. האם תיקון עוול לאחד על חשבון אחר, רק משום שהאחד נפגע וגם אם אין לו זכות כלפי האחר, אינו "אי-צדק" לאחר? האם הענקת פיצוי לאדם שנפגע בלי שנמצאה לו עילה משפטית לקבלת סעד, תוך חיוב רעהו, משום שהוא פגוע ורעהו יכול לשלם, היא עשיית "צדק"? המשפט אינו מחייב אדם שהבטיח נישואין למלא את התחייבותו, ואין הוא אוכפו לעשות כן. הסעד המושט הוא פיצויים. אין המשפט מחייב אדם להוליד ילדים לבן-זוגו גם אם הבטיח לו לעשות כן והתחרט. מפר ההבטחה גורם אכזבה ומפח נפש לאחר. התנהגותו אינה "צודקת", אולם המשפט לא יחייבו לקיים הבטחתו בשם "הצדק". המשפט אינו מתערב כאשר אישה מפילה את ולדו של גבר בניגוד לרצונו, האם זה צודק כלפיו? לפי תחושת התסכול, הקיפוח והאובדן שלו, אין זה צודק; אף-על-פי-כן, ימנע המשפט מהגבר מלהתערב ויגן על אינטרס אחר, עדיף בעיניו: האדנות על הגוף.
.30אומר המלומד הייר, כי לא זו בלבד שבני-אדם חלוקים באשר לפתרון הצודק לבעיה מסוימת, אלא שאפשר ואין פתרון "צודק" באופן מלא לבעיה כלשהי: By this i mean not merely that people can disagree about the just" solution to a particular dilemma, but that there may be no completely .( 158( 1981,oxford) r. M. Hare, moral thinking) "just solution עשיית הצדק במשפט איננה יכולה להתמצות בפורמולה מסוימת. זהו תהליך מסובך של איזונים בין מרכיבים שונים, לרבות שוויון. אומר המלומד דייס: Justice is not some thing, which can be captured in a formula once and" it is a process, a complex and shifting balance between;for all . Many factors, including equality. As friedrich observed justice is( 66dias, supra, at) "never given, it is always a task to be achieved .31על-אף הקושי לגלות ולהגדיר את הצדק, מהווה השאיפה לעשיית צדק צו פנימי של כל שופט. בהפעלת שיקול-דעת שיפוטי יש משום מאמץ למימוש הצדק. חוש הצדק הסובייקטיבי של השופט מנחה את שיקול-דעתו השיפוטית להשגת צדק משפטי, המהווה חלק אינטגרלי של המשפט. אומר על כך כהן, בספרו הנ"ל, בעמ' 93-94:
"...אין להפריד בין טיב המשפט ומטרתו לבין 'הצדק המשפטי' שבביצועו. כבר ראינו שבני-האדם שונים זה מזה, גם בכך שיש לכל אחד ואחד מהם חוש¬צדק משלו, ושחוש-הצדק האינדיבידואלי הוא, במידה זו או אחרת, פונקציה של אינטרסים אינדיבידואליים. אילו כל אחד ואחד היה מפעיל את חוש¬צדקו-שלו ונוהג על-פיו, חוששני שהיה העולם חוזר לתוהו ובוהו. על-ידי שאדם מקיים את המשפט, הוא תורם את תרומתו לקיום העולם ... הוא שאמרנו, נעשה חוק ודין – נעשה צדק חברתי, שתכליתו אינה אלא להשכין שלום בין הבריות.
...צדק משפטי מתבטא תמיד במעשים ובמחדלים התואמים את הנורמות המחייבות
כל אדם והשוות לכל נפש ..." (ההדגשות שלי – ט' ש' כ').