איפיון הזכויות המתחירות בפרשת בני הזוג נחמני
.15רותי נחמני מבקשת להיות אם. זכותה להגשים את רצונה נובעת מן הזכות העקרונית, ומכאן שזכותה היא זכות כללית. אך רותי טוענת גם לזכות ספציפית. את מאבקה ממקדת רותי בביציות שהופרו מזרעו של בעלה. לטענתה, אין לפניה דרכים אחרות למימוש רצונה להיות אם. הביציות המופרות – המטען הגנטי המשותף לה ולדני – הן האובייקט שכלפיו מבקשת רותי לממש את זכותה הספציפית. דני נחמני אינו כופר בזכותה הכללית של רותי להיות אם. עם זאת מבקש הוא למנוע ממנה לממש זכות זו על-ידי שימוש בביציות שהופרו מזרעו. ההגבלה שמבקש הוא להטיל על זכות ההורות של רותי היא, לכאורה, הגבלה ספציפית. לדידו, רשאית רותי לממש את זכות ההורות שלה בכל דרך שתמצא לנכון, ובלבד שלא תעשה שימוש בביציות הללו. כלום הגבלה זו, שדני מבקש להטיל על זכותה של רותי, אכן הינה – כפי שהיא מצטיירת ¬רק הגבלה ספציפית? כדי להשיב לשאלה זו עלינו להתייחס לשתי דרכים אחרות, זולת השימוש בביציות המופרות, שלפי הנטען נגדה עודן פתוחות לפני רותי להגשמת שאיפתה וזכותה להיות אם: הפריה מלאכותית נוספת ואימוץ. עיון בנסיבות מוביל למסקנה כי אף אחת משתי דרכים אלו אינה בגדר אפשרות פתוחה המצמצמת את שיעור פגיעה הצפויה מן ההגבלה שדני מבקש להטיל על זכותה של רותי.
האפשרות להפריה מלאכותית נוספת לוטה בערפל. ראשית, כלל לא ברור אם מבחינה רפואית האופציה הזאת אכן קיימת. ייתכן שסיכויי הצלחתו של ניסיון כזה הם אפסיים, או שהוא כרוך בסיכון בלתי סביר לבריאותה של רותי. שנית, כל עוד רותי קשורה בחבלי הנישואין עם דני, הפריה מזרעו של גבר אחר עלולה להפוך את הילדים לממזרים. שלישית, על-מנת לבצע את ההפריה המלאכותית הנוספת יהיה על רותי לעבור שוב סבל פיזי ונפשי רב. מכאן שגם אם האופציה להפריה מלאכותית קיימת, זוהי בבירור אופציה בלתי אטרקטיבית. גם האפשרות לאמץ ילד, או ילדים, אינה מספקת לבעייתה של רותי מענה שניתן להיאחז בו. ראשית, ספק אם על-פי סדר העדיפות המקובל רותי אכן זכאית לקבל ילד לאימוץ. בהקשר זה אין להתעלם מגילה של רותי ומכוונתה המוצהרת לגדל את ילדיה לבדה (ואיננו מביעים כאן כל דעה באשר לנכונותם ולצדקתם של סדרי העדיפויות המקובלים על הרשויות המוסמכות). שנית ¬ובכך העיקר – אין באימוץ כדי לקיים את רצונה וזכותה של רותי להורות ביולוגית. מכאן שגם אופציה זו היא בבירור בלתי אטרקטיבית.
נמצא כי משלוש הדרכים הפתוחות לפני רותי למימוש זכותה הכללית להיות אם -
שימוש בביציות המופרות, פנייה לתהליך חדש של הפריה מלאכותית והגשת בקשה לאימוץ – רק הדרך הראשונה מעמידה לרותי אפשרות שניתן לראותה כממשית, בעוד ששתי הדרכים האחרות הן, בבירור, בלתי אטרקטיביות. מכאן שההגבלה שדני מבקש מאתנו להטיל על זכותה של רותי, אם כי לכאורה אינה אלא הגבלה ספציפית, הרי שבפועל הינה הגבלה מעין-כללית.
.16דני נחמני אינו עומד על זכותו הכללית שלא להיות אב. אילו זו הייתה עמדתו,
היה עלינו להכריע איזו מההגבלות על זכויות בני הזוג חמורה יותר: ההגבלה המעין-כללית על זכותה של רותי להיות אם, או ההגבלה הכללית על זכותו של דני שלא להיות אב. אך דני, כאמור, אינו תומך יתדותיו בזכותו הכללית שלא להיות אב. נהפוך הוא: דני כבר הפך מרצונו להורה, ביחד עם זוגתו החדשה. משמע: הוא אינו מתנגד לעצם הרעיון של היותו לאב, אלא הוא מבקש שלא להיות אביהם של הילדים המסוימים העשויים להתפתח מהביציות המופרות שהן נושא המחלוקת. הזכות שלא להיות הורה, שבשמה הוא נאבק, מתבטאת כאן בזכות ספציפית: הזכות לא להיות הורה של הילדים המסוימים הללו. גם ההגבלה שרותי מבקשת להטיל על זכותו של דני, שלא להיות הורה בעל-כורחו לילדיה, היא הגבלה ספציפית.