תמצית העובדות
.3דני ורותי נחמני נישאו מרץ .1984כעבור שלוש שנים נאלצה רותי נחמני לעבור ניתוח וכתוצאה ממנו איבדה את יכולתה להרות היריון טבעי. בתחילת שנת 1988החליטו בני הזוג לנסות ולהביא ילדים לעולם על-ידי הפריה חוץ-גופית של ביציותיה של רותי נחמני בזרעו של דני נחמני והשתלת הביציות ברחמה של פונדקאית. מאחר שעל-פי תקנה 11 לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) תשמ"ז- 1987(להלן - התקנות), "לא תושתל ביצית מופרית אלא באשה שתהיה אם היילוד", ומאחר שלא ניתן היה לשתול את הביציות בגופה של רותי נחמני, פנו בני הזוג למכון פונדקאות בקליפורניה שבארצות-הברית, ומשנוכחו לדעת שעלות הטיפול גבוהה מיכולתם, החליטו ששלב ההפריה יתבצע בישראל ושלב הפונדקאות בארצות-הברית. גם תכניתם זו נתקלה בקשיים נוכח אותן תקנות. או אז עתרו בני הזוג במשותף לבית-משפט זה (בג"צ 1237/91), ועתירתם נסתיימה בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין ב-6.5.91, ולפיו הותר ביצועה של ההפריה החוץ-גופית בישראל. מאחר שפונדקאות איננה מותרת בארץ, ערכו בני הזוג הסכם עם מרכז פונדקאות בארצות-הברית, המתייחס רובו ככולו לצד הכספי. הסכם נוסף embryo transferאמור היה להיחתם לאחר שתאותר האם הפונדקאית, אך בסופו של בר לא נחתם בגלל הסכסוך שהתגלע בין הצדדים. ב- 1992עזב דני נחמני את הבית ועבר לחיות עם אישה אחרת, ובאפריל 1993נולדה לו ממנה בת. מאז 1992החלו התדיינויות בין בני הזוג נחמני: תביעות מזונות ושלום בית מצד האישה ותביעות לגירושין מצד הבעל. בית הדין הרבני בחיפה המליץ על שלום בית, אולם שלום הבית לא חזר אל מכונו. בני הזוג עדיין נשואים. התא המשפחתי התפרק והם חיים בנפרד, דני נחמני הקים תא משפחתי חדש.
משפנתה רותי נחמני לבית החולים אסותא וביקשה לשחרר לידיה את הביציות המופרות לצורך השתלתן בפונדקאית בארצות-הברית, סירב בית החולים לשחרר את הביציות עקב התנגדות דני נחמני, שהביע התנגדותו בכתב הן לפני בית החולים כאן והן לפני המרכז לפונדקאות בארצות-הברית. בעקבות השתלשלות זאת הוגשה תביעתה של רותי נחמני לבית המשפט המחוזי בחיפה לשם קבלת הביציות לידיה. השופט המלומד של הערכאה הראשונה, ח' אריאל, פסק לטובתה בקובעו כי על בית החולים לאפשר לה שימוש בביציות המופרות לשם המשך תהליך ההשתלה בפונדקאית וכי על דני נחמני להימנע מלהפריע להמשך התהליך.
על כך ערעורו של דני נחמני לפנינו.