28. מטעמים אלו, ומהטעמים שפורטו בחוות דעתה של חברתי המשנָה לנשיא מ' נאור, אף לדידי דין העתירה בבג"ץ 6569/11 להתקבל, כאמור בחוות דעתה.
הקניית מעמד לילד בישראל מכוח הורות
29. מכאן לדרישת הבדיקה הגנטית מהאב הביולוגי בהליך הפונדקאות בחו"ל, העומדת במוקד העתירה בבג"ץ 566/11. חברתי המשנָה לנשיא מ' נאור מצאה, כמפורט בחוות דעתה, כי דרישה זו מצויה בסמכותו של משרד הפנים, מאחר שההכרה בילד לצורך מתן מעמד בישראל, בשונה מרישום ההורות, היא הכרה קונסטיטוטיבית, וכי שאלות הרישום במרשם האוכלוסין "הן 'מאוחרות יותר' מבחינה עיונית" (פסקה 13 לחוות דעתה). מסכים אני עם חברתי המשנָה לנשיא כי העתירה מעוררת שתי שאלות נפרדות. השאלה האחת היא האם יש להכיר ב"הורות משפטית" ללא זיקה ביולוגית כהורות "מכוח לידה", כאמור בסעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות). השאלה השניה היא, בהנחה שישנו הכרח בזיקה ביולוגית בין ההורה לבין הילד לשם מתן המעמד בישראל, היא כיצד יוכח קשר זה.
30. באשר לשאלה הראשונה, לגישת חברתי, עניינו של סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות הוא בהורות מכוח זיקה ביולוגית, בעוד שסעיף 4ב לחוק האזרחות מסדיר את מעמדם של הורים מכוח הורות לא ביולוגית, והוא עוסק באימוץ בלבד. לגישתה, סעיף 4ב לחוק האזרחות הוא בבחינת הסדר ממצה לכל האפשרויות של הקניית המעמד מכוח הורות לא ביולוגית.
31. אודה, כי פרשנות זו אינה פשוטה בעיני (ויוזכר כי אמנם עסקינן בחוק עליו חלה פסקת שמירת הדינים, אך יש לפרשו לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). ברי, כי לשונו של סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות, הקובע כי מעמד של אזרח ישראלי יינתן ל"מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים" אינה מחייבת פרשנות שעל פיה הורות מכוח לידה היא הורות ביולוגית-גנטית בלבד. בהקשר זה, העיון בפסיקתו של בית משפט זה מעלה כי לא פעם צומצם משקלה של הזיקה הביולוגית-גנטית בין ההורה לילד, וניתנה הבכורה לשיקולים נורמטיביים אחרים. כך לדוגמא, בהקשר של מסירה לאימוץ, נקבע על ידי בית משפט זה כי הזיקה הביולוגית של האב לילד אינה מחייבת את האם לחשוף את זהותו ולאפשר לו להתנגד למסירה לאימוץ (ראו 29/74 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כה(2) 169 (1974)) ואינה מחייבת את הרשות לפעול לאיתור האב, אף אם ניתן לאתרו באמצעים פשוטים יחסית (וראו פרשת היועץ המשפטי לממשלה). בדומה, הזיקה הביולוגית בין האב לבין עובר אינה מקנה לו זכות טיעון בהליכים בפני הועדה להפסקת הריון (ראו ע"א 413/80 פלונית נ' פלוני, פ"ד לה(3) 57 (1981)). כמו כן, הדינים הפנימיים בישראל, לרבות הדין הדתי, הנוגעים לקביעת הורות, ובעיקר לקביעת אבהות, כוללים לא פעם הורות משפטית שאינה מבוססת בהכרח על הורות גנטית (וראו, לסקירה מקיפה של הדין בהקשר זה, יחזקאל מרגליות "לקראת קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל" משפטים מב 835 (תשע"ב) (להלן: יחזקאל))