38. יוער כי, כפי שהוסבר לעיל, בחינת הדרישה כי הורות תמיד תהיה על בסיס זיקה ביולוגית-גנטית על רקע הדין הקיים בישראל חושפת את החשש כי מדובר בהסדר מפלה. במסגרת זאת, כידוע, יכול ילד להורים יהודים לזכות למעמד מכוח יהדותו. קרי, עבור זוגות יהודיים, שאינם נתקלים בקשיי גיור של ילדם הלא ביולוגי, לא נוצר קושי ממשי להקנות לילד מעמד ראשוני בישראל מכוח יהדותו, ולאחר מכן להשלים את הליכי האימוץ. בשונה, עבור מי שאינם יהודים, או עבור מי שמטעמים שונים מסרבים הגורמים הדתיים לאפשר את גיור ילדם, אין כל אפשרות להקנות לילד מעמד בישראל מכוח יהדותו.
39. מכל מקום, גם לגישתי, כמו לגישת חברתי המשנָה לנשיא מ' נאור דין העתירה בבג"ץ 566/11 להידחות. זאת, שכן על ההליך להתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה, שלו הסמכות להעניק צווי הורות. לגישתי, במסגרת ההליך לפניו, יבחן בית המשפט לענייני משפחה את השאלה האם יש מקום להורות על צו אימוץ מכוח ההורות הלא-ביולוגית של העותרים. אם ימצא שאין מקום למתן צו אימוץ זה, לדוגמא, בשל חשש כי לאם הנושאת זיקה ביולוגית לילד המקימה מעמד משפטי של הורות במדינת המוצא, יכול הוא לדרוש מהמבקשים את הצו להוכיח את העדר הזכויות של האם הנושאת כלפי הילד. הוכחה זו יכולה להעשות, בין היתר, על ידי הוכחת קיומו של קשר גנטי בין אחד ההורים לילד (וברי, כי מקום בו נעשה תהליך הפונדקאות על ידי שימוש בהשתלת ביצית מופרית, משמעות הדבר היא כי לאם הנושאת אין קשר גנטי לילד, קרי, אין חשש שהזרע הוא זרעו של האב, והביצית היא הביצית של האם הנושאת).
40. בהקשר זה, מסכים אני עם חברתי המשנָה לנשיא כי אין הכרח שהוכחת הקשר הביולוגי תעשה באמצעות בדיקה גנטית. העיון בהסדרים שעל פיהם פועל משרד הפנים ביחס להקניית מעמד בישראל לילד שנולד לישראלים בחו"ל מעלה כי במצבים רבים לא נדרשת הוכחת ההורות הביולוגית באמצעות בדיקה גנטית. כך לדוגמא, עבור ישראלים נשואים, קבע משרד הפנים כי חזקה על תעודת הלידה שהיא מעידה על הורות גנטית (ויצוין כי חזקה זו ודאי שאינה נכונה בהכרח, שכן אפשר שהאם נעזרה בתרומת ביצית). ברי, כי מרבית הילדים שנולדו בחו"ל להורים ישראלים לא נולדו בהליך של פונדקאות (בסעיף 88 לתגובת המשיבה מציינת היא כי בשנים האחרונות הוגשו מעט פחות ממאה בקשות להקניית מעמד מכוח הורות לילדים שנולדו בהליך של פונדקאות). עבור זוגות הטרוסקסואלים שאינם נשואים, האם אינה נדרשת להוכיח את הורותה באמצעות בדיקה גנטית, אך האב נדרש לכך, ולאחר מכן הילד מקבל מעמד בישראל ושני בני הזוג נרשמים כהורי הילד ללא צורך באימוץ. עבור בני זוג בני אותו המין, בין אם הם נשואים ובין אם לאו, נדרש האב הביולוגי בהוכחת הקשר הגנטי לילד, ולאחר מכן נדרשים הם לעבור תהליך אימוץ בישראל.