126. במילים אחרות, אומר כי לפרק הזמן שחלף ממועד הלידה ועד למועד בו הוגשה התובענה לא יכול להיות משקל מכריע בנוגע להכרזה על מועד צו ההורות הפסיקתי.
127. מכאן עולה השאלה- מה קורה במצב בו ההורה הביולוגי מתנגד להורות של ההורה הלא הביולוגי, ובסופו של יום לאחר הבאת הראיות בפני בית המשפט והיה ויינתן פסק דין להורות – אזי ההורות תהיה מיום מתן הצו ולא מיום הלידה? האם כפירה של הורה אחד יכולה לשלול את הורתו של האחר? מאחר ששאלה זו לא עמדה לפתחו של מותב זה בעת כתיבת פסק הדין, לא אדון בה, אך אם ישמע קולי אומר, כי שאלה זו עתידה להיות מוכרעת במסכת הראיות והעובדות אשר יוצגו בפני בית המשפט תוך בחינת טובת הקטין וההתקשרות הבטוחה שבין הקטין לבין "הטוען להורות" - ""secure attachment, וכפירת ההורה הביולוגי בהורות של ההורה הלא ביולוגי, יש ליתן לה משקל מועט, אם בכלל, ואף בנסיבות מסוימות יש לראות בכך "ניכור הורי" לכל דבר ועניין. אך לכל דבר יש זמן ומקום.
128. אחזור על דבריי כפי שכבר כתבתי במסגרת תמ"ש 11587-07-17 ק.ר ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו]. אומר, כי בהינתן צו הורות פסיקתי על ידי בית המשפט הקובע, כי פלוני הוא הורהו של הקטין אלמוני, אזי אם קולי ישמע, הכלל צריך להיות מיום הלידה ואילו החריג הוא מיום הצו. משמעות הענקת הסטטוס ההורי במסגרת צו הורות, טומנת בחובה את הזכות להורות אשר הוכרה זה מכבר כזכות יסוד. המדובר בצו דקלרטיבי מהותי המקבע את מערכת היחסים שבין ההורה לילדו.
129. על ההבדלים שבין צו הורות פסיקתי לבין הקניית הורות מכוח הליך של אימוץ או פונדקאות עמד כבר כבוד השופט נפתלי שילה במסגרת תמ"ש 41067-04-16 בסעיפים 7-10 לפסק הדין הנ"ל. בהליכים הללו המדובר "בהורות חדשה" המנתקת הלכה למעשה את "ההורות הראשונית" או "ההורות הביולוגית" של ההורים שילדו את הקטינים, אין הדבר דומה לצו ההורות הניתן במסגרת צו ההורות הפסיקתי הניתן במקרה שלפנינו, במסגרתו מקבל ההורה הלא ביולוגי צו הורות, עבור הקטין אותו הוא מגדל הלכה למעשה מיום לידתו, כך שמתן הצו משקף מצב עובדתי ראייתי של הורות הקיימת אלא שעד היום טרם קיבלה סטטוס רשמי.
130. איני יכולה להתעלם מהיבטים הנוספים למשמעות של ההכרה בהורות מיום היוולדו של הקטין, הנוגעים אף הם בכל הקשת המשפטית. לכך יש השלכות הקשורות לדיני הירושה, לזכויות וחובות לפי חוק הכשרות המשפטית, מזונות, משמורת, זכויות סוציאליות, אפשרות שימוש בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, ביטוח לאומי, מס הכנסה, אפוטרופסות, אחריות בפלילים, חוק עבודת נשים וכדומה. משכך, המשמעות של קביעת הצו, כי תחולתו רטרואקטיבית הינה מהותית ביותר.