מה בין פסק דין הצהרתי לצו הורות לידועים בציבור?
135. המעיין בפסקי דין הניתנים בשגרה בנוגע למתן להכרזה על ידועים בציבור, ילמד כי אין פסק דין ולו אחד, הקובע כי מועד פסק דין של בית המשפט הוא אשר מכונן את ההגדרה של הידועים בציבור. מטרתו של פסק הדין בתובענה להכרזה על ידועים בציבור לקבוע כי החל ממועד מסוים בזמן עבר או בכל מועד אחר (במידה ויש הסכמה עליו) יחשבו כידועים בציבור אם לאו. במידה ויש הסכמה לגבי תחילת המועד להגדרה, בית המשפט לא ימנה מומחה ולא יטיל דופי בהצהרת הצדדים אלא ייתן פסק דין המכריז על הצדדים כידועים בציבור. וכאשר הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע להגדרה כאמור או למועד תחילת הקשר אזי יהיה המדובר בעובדה שיש להוכיח. הגדרה זו מקנה זכויות שונות בהתאם לדין הרלוונטי, ובהתאם לכך משתנה מעניין לעניין על פי הגדרתו של החוק או הפסיקה הרלוונטית והנוגעת לעניין הנדון, אם המדובר בזכייה על פי דיני הירושה או באם קבלת קצבה מהביטוח לאומי או באם קבלת מזונות, זכייה ברכוש ועוד. אפנה בעניין זה לדבריו של כבוד השופט צבי ויצמן בתמ"ש (פ"ת) 36036-02-10 ס.כ נ' עזבון המנוח פ.ד. ז"ל [פורסם בנבו] :
"... מתוך שכך הגדרתה של זו משתנה מענין לעניין על פי הגדרתו של החוק הרלבנטי ו/או הפסיקה הנוגעת לָענין המסוים. רוצה לומר, לא הרי ה"ידוע בציבור" לצורך זכיה בירושתו של אדם, אשר על עניינו שולט חוק הירושה, כ"ידוע בציבור" לצורך קבלת קצבת מל"ל אשר על עניינו שולט חוק הביטוח הלאומי וכיוצ"ב(ע"א 384/61 מד"י נ. פסלר פ"ד ט"ז , 102; ע"א 563/65 יגר נ. פלביץ , פ"ד כ (3) 244;מ. שאווה, הידועה בציבור כאישתו – הגדרתה, מעמדה וזכויותיה, עיוני משפט ג' (תשל"ג) 484). מתוך שכך נהירה אמירתו הידועה של הש' זילברג בפרשת דריאן –
" הגדרתה המשפטית המדוייקת של "ידועה בציבור כאשתו", היא קשה כקריעת ים סוף, או בלתי אפשרית כפתרון בעיית ריבוע העיגול..." (ע"א 42/65 דריאן נ. עמידר (1969) [פורסם בנבו] וצוטט בפסקי דין רבים, ראה כדוגמה -תמ"ש (ירושלים) 4910/97 - פלוני נ' פלוני (1997) [פורסם בנבו]; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 21030/00 - ליבמן נורית נ' היועמ"ש(2002) [פורסם בנבו])." (ההדגשות שלי א.א.ס)
136. והנה אנו רואים, כי המשמעות של הגדרת הידועים בציבור הינה הצהרתית החלה ברוב המקרים רטרואקטיבית, ויש בכך גם להאיר על הצו הורות הפסיקתי.
137. גם סעיף 66 לחוק הירושה דן בהצהרה על זכויות היורשים, חוק הצהרת מוות, תשל"ח- 1978, חוק לקביעת גיל וכן לפי סעיף 7 (א) לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד קובע: " הילד יירשם תיכף לאחר לידתו, ותהיה לו מלידתו הזכות להיקרא בשם, הזכות לקבל אזרחות, וככל האפשר הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם". כל החוקים הללו באים ללמדנו שמטרת הצו ההצהרתי לא נועד לשם יצירת הזכות אלא משקפים את המצב העובדתי המשפטי דה פקטו.