7. ומעל הכל, ההחלטה לפיה הצו במקרה כזה הוא הצהרתי היא החלטה המקיימת את עיקרון השוויון. היום, זוגיות של בני/ות זוג מאותו מין, לפי ההכרה החברתית והמשפטית, הינה זוגיות שמעמדה הוכר כשווה לזוגיות הטרוסקסואלית, ומשכך, ראוי לשוות להורות שהיא תולדה של זוגיות מעין זו, בנסיבות המתאימות המצדיקות מתן צו הורות שתוקפו מיום הלידה, מעמד שווה להורות "טבעית/ביולוגית" כתוצאה מזוגיות הטרוסקסואלית.
8. אכן, מוטב לו למחוקק כי יתן התייחסות מקיפה, ככל שניתן, שתדבר ישירות לאותם מצבים של הורות הנוצרת בצילן של צורות המשפחה החדשה שהתהוו בחברה, והמקבלות הכרה חברתית, ויפה שעה אחת קודם. עם זאת, עיכוב בהתייחסות החקיקתית למצבים חברתיים קיימים ומוכרים, ושהינו טבעי ואופייני לתהליכי חקיקה, אינו מצדיק הימנעות של בית המשפט מלומר את דבריו כדי להתמודד עם המציאות המתהווה.
בתי המשפט כבר החליטו שיש בכוחם ליתן צו הורות פסיקתי ואף להחילו רטרואקטיבית, ולא מצאתי כל צידוק מדוע להימנע דווקא מלהכריע בסיווגו כדקלרטיבי במקרים המתאימים, ולטעמי המקרה שלפנינו נמנה על מקרים אלה.
______________________
סארי ג'יוסי, שופט [אב"ד]
לפיכך הוחלט (ברוב דעות של השופטים ע' ורבנר וח' שרעבי ובדעה חולקת של השופט ס' ג'יוסי – אב"ד), לקבל את הערעור באופן חלקי, כך שצו ההורות הפסיקתי הינו מכונן ולא הצהרתי.
בנסיבות החלטנו שלא לפסוק הוצאות בערעור.
פסק הדין מותר בפרסום לאחר שיושמטו ממנו פרטים מזהים.
ניתן היום, י' סיוון תשע"ח, 24 מאי 2018, בהעדר הצדדים.
סארי ג'יוסי, שופט [אב"ד] חננאל שרעבי, שופט עפרה ורבנר, שופטת