466. המבקש מציין, כי אם היה המצב מתוקן, והיה בטוח שההסתה הפסיקה לחלוטין, היה יכול לשקול לוותר על הקנסות, אשר להם הוא זכאי על פי דין; אך, מאחר שהמערער, לפי הבנתו, אינו יכול להסתמך על שיתוף פעולה "וולונטרי" של המשיבה, כי אז, התוצאה תהיה זו: "כך שוויתור על הסעד המבוקש – משמעותו ויתור על הילדים, וברור שוויתור כזה מצד המערער הינה פעולה חסרת אחריות בעליל" (סעיף 14 סיפא; ההדגשה במקור).
467. בהמשך לטענה זו, כותב ב"כ המערער, בסעיף 15 לסיכומיו, את הדברים הבאים:
"עד היום בית המשפט, בתבונה וברגישות רבה, בחר ללוות באופן אישי את המשפחה, ורק בעקבות חששה של המשיבה מהחלטות שיפוטיות נגדה, הביא לקיום קשר חלקי של הקטינים עם האב. אך כעת, כשהדיונים פוסקים, לאור פרישתו של בית המשפט הנכבד, אזי התרופה היחידה שנותרה כדי לתקן את הקשר ולהבטיח את הקשר מכאן ולהבא, הינה היעתרות לערעור".
468. בהמשך, בתגובה לטענות המשיבה ביחס למצבה הכלכלי, מתייחס המערער לכך, שמצבה של גרושתו, המשיבה, משופר ביותר (סעיף 16); כל זאת, לעומת מצבו הכלכלי של המערער, אשר, לדבריו, נאלץ לשאת בהוצאות משפטיות, לאורך 20 דיונים, כאשר בחלק מהם ניסה להופיע לבדו, אך הגיע למסקנה שעליו להיות מיוצג על ידי עורך דין, והוצאותיו של המבקש הגיעו לסכום של עשרות אלפי ש"ח (סעיפים 17-19). בהקשר זה, חוזר ב"כ המערער על כך שמאחורי המשיבה עומדת קהילה שלימה, ורק סנקציה משמעותית כלכלית יכולה להשפיע עליה (סעיף 20).
--- סוף עמוד 127 ---
469. המבקש חוזר ומצטט בסיכומיו חוות דעת מומחים, שכבר צוטטו בערעור ולאורך הדיונים, שמהם הוא מסיק, שכוונת המשיבה היא להרוס לחלוטין את הקשר שבין המערער לבין הקטינים (סעיף 21).
470. נימוק חדש שמעלה ב"כ המערער, הוא זה: אם יתקבל הערעור, כי אז ערעור נוסף שהגישה המערערת כנגד החלטת ההוצל"פ, אף הוא עלול להתקבל, דבר שיגרום למערער לנזקים רבים ולהוצאות רבות (סעיף 22).
471. לטענת המערער, אם הערעור יתקבל, התוצאה תהיה שהמערער יהיה חייב להחזיר למשיבה סכומי כסף גבוהים, דבר שלא יעלה על הדעת, מבחינה מוסרית (סעיף 24).
472. מעבר לתיק זה, נכתב בסיכומי הערעור: "להכרעה בתיק זה חשיבות עצומה, ולא רק כלפי הקטינים והמערער, אלא גם עבור תיקים אחרים. כאשר אין כל ספק כי התופעה של הסתה וניכור הורי הינה רעה חולה, אשר לבתי המשפט תפקיד ראשון במעלה במלחמה בנגע זה" (סעיף 25).