473. חלק זה של סיכומי המערער, המתייחס לרמ"ש 55946-11-16, מסתיים בבקשות אלה של המערער:
"אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד יתבקש לקבל את הערעור לגופו, ולהורות כדלהלן:
א. על ביטול פסק דינו של בית המשפט קמא והותרת החלטות רשם ההוצאה לפועל על כנן (למען הסר ספק, הסעד המבוקש הינו בגין הסכומים אותם כבר חויבה המשיבה בפועל על-ידי רשם ההוצל"פ, בשלב זה המערער לא עומד על חיובה של המשיבה בגין תקופות אחרות, בהן לא אפשרה המשיבה קשר שלו עם הקטינים).
ב. להורות כי ככל שלא יתקיימו בעתיד המפגשים המתקיימים כיום, אזי רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להורות על ביצוע חיובים, בסך 2,500 ₪ בגין כל מפגש שלא יתקיים, על פי דיווחי המערער בתצהיר כדין, וכי ככל שהמשיבה תטען כי המפגשים אכן התקיימו – אזי נטל הראיה יהיה עליה.
ג. בנוסף, לקבוע כי המומחה, אבנר הכהן, יהיה מוסמך להכריע האם המפגשים מכאן ולהבא התקיימו באופן תקין, והאם המשיבה משתפת פעולה בעניין זה, וכי נטל ההוכחה לשיתוף פעולה של המשיבה עם המומחה יהיה על המשיבה.
ד. על חיוב המשיבה בתשלום הוצאות משפט משמעותיות, הוצאות לדוגמא וכן שכר טרחת עו"ד, בגין הוצאותיו המרובות של המערער בשתי הערכאות
--- סוף עמוד 128 ---
ועוגמת הנפש המרובה הכרוכה בכך, הוצאות הנובעות כולן מהתנהגותה הזדונית והמכוונת של המשיבה".
474. מעבר לארבע העתירות הללו, כותב ב"כ המערער, בהמשך סיכומיו, כי הוא מבקש עתירות חלופיות אלה:
"לחלופין, ככל שמסיבה כל שהיא בית המשפט הנכבד לא ייעתר למבוקש בערעור, אזי בית המשפט הנכבד יתבקש, לכל הפחות, לקבוע כדלהלן:
ה. אודות תשלומי העבר, ייקבע כי בית המשפט קמא יזמן את העו"ס לעדות, וישקול, על-פי עדות העו"ס ויתר הראיות בתיק, האם אכן מבחינה עובדתית קיימה המשיבה את פסק דינו הקודם של בית המשפט, או שמא הביאה לסיכול המפגשים, וככל שכך, תושב החלטת רשם ההוצל"פ על כנה.
ו. לחילופי חילופין, ייקבע סכום שעל המשיבה לשלם, אך תשלום זה יעוכב וככל שהמשיבה תקיים את הסדרי הראיה באופן תקין, אזי היא לא תצטרך לשלם את הסכום הזה. אך ככל ותפר את הסדרי הראיה, אזי היא תשלם באופן רטרואקטיבי גם את כל החיובים אשר עליה לשלם, בהתאם למפ[ו]רט בערעור.
ז. בכל אופן, יש לקבוע בפסק הדין שהמערער עשה כל שביכולתו על מנת להיות בקשר עם הקטינים – אילו פסק הדין יידחה, וגם עובדה זו לא תקבע בפסק הדין, אזי קיים חשש רב שהמשיבה וגורמים נוספים יוכלו לפרש את משמעות פסק הדין, כאילו המערער הוא זה שהפר את הסדרי הראיה והביא לניתוק הקשר עם הקטינים, כפי שמנסה המשיבה לטעון בכל הזדמנות.