--- סוף עמוד 178 ---
638. לענייננו, רלבנטי, עקרון טובת הילד, עליו עמדנו לעיל (והסברנו כי הוא חל במשפט הישראלי ובמשפט העברי; תת פרק ט.1 ותת פרק ט.3.2 לעיל), מופיע בסעיף 3(1) לאמנת הילד (ההדגשה הוספה): "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים, ובין בידי בית המשפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה".
639. מבחינת המשפט הישראלי הפנימי, אמנה זו לא נקלטה עדיין במשפט הישראלי על ידי הכנסת, באופן ישיר. מצב זה שונה מאמנה אחרת בתחום דיני המשפחה. כוונתי לאמנת האג בדבר ילדים חטופים, אשר הכנסת חוקקה חוק, שבו אומצה האמנה במלואה והובאה כנספח לאותו חוק; ראה: חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים),
תשנ"א-1991.
640. מכל מקום, בפסיקה הישראלית התפתחה גישה, לפיה יש לראות באמנת הילד מקור השראה פרשני. אין כאן המקום להרחיב בסוגייה זו, ונסתפק בעיקרי הדברים ובפסיקה המצויים במאמרו המקיף של ד"ר יחיאל ש' קפלן, "מטובת הילד לזכויות הילד – ייצוג עצמאי של קטינים", משפטים, כרך לא (תשס"א), עמ' 623, בעמ' 631-627.
641. לצורך יישום אמנת הילד בחקיקה הישראלית, הוקמה וועדה בראשות שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, סביונה רוטלוי. מטרת הוועדה הייתה לבחון עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (להלן – "וועדת רוטלוי").
642. אחת מוועדות המשנה, במסגרת וועדת רוטלוי לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, הקדישה מאמץ להצעת חוק קידום זכויות הילד. במסגרת זו, נעשה ניסיון להגדיר את עיקרון טובת הילד.
643. כך נאמר, בסעיף 7 (א) להצעת החוק האמורה:
"(1) בכל פעולה או החלטה בעניינו של ילד תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.
(2) בעת קביעת טובת הילד יישקל מכלול הזכויות, הצרכים, והאינטרסים של הילד.
בעת קביעת טובתו של ילד מסוים, ישקלו זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, בין היתר, לאור הגורמים הבאים:
(א) רצון הילד, תחושותיו, דעותיו ועמדתו לגבי העניין הנדון;
(ב) שלומו הגופני והנפשי של הילד;
--- סוף עמוד 179 ---
(ג) גילו של הילד וכשריו המתפתחים;
(ד) מימד הזמן בחיי הילד;
(ה) מינו של הילד, מאפייניו ותכונותיו הרלבנטיים לעניין הנדון;
(ו) ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן ההחלטה או מן הפעולה;
(ז) קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו;