'זאת היא יסודה ועיקרה של האפוטרופסות בישראל שהיא מסורה לשופטי ישראל ובית דינו. ומאפוטרופסות בית דין זאת נמשכה אפוטרופסות ההורים... ועליהם מוטלת החובה לדאוג על תקנת בניהם אחריהם בגופם ונפשם, חכמתם והשכלתם, וחנוכם במצוות ובדרך ארץ ויראת שמים...' (שם, מבוא, עמ' 8).
--- סוף עמוד 177 ---
'לכן במקרה של גרושין בחיי אביהם, או יתמות אפילו מאחד מהוריהם, רואים בית דין המקום הטוב ביותר לטפולם הבריא ותרבותם הדתי והמוסרי של הילדים אצל אחד מההורים, או אפילו אצל אחרים, שיותר ממה שחייבים בית דין לפקח על ממונם, חייבים לפקח על גופם ונפשם, שלא יחלו ולא יצאו לתרבות רעה, אלא שיהיו בריאים וגדלים בדרך טובה וישרה, בעיני אלקים ואדם, ונאמנים לתורת ה' וישראל עמו' (עמ' ד).
'אפוטרופסי היתומים, בין שהם ממונים מצד אביהם או מצד בית דין, מצווים בלימוד היתומים הקטנים תורה בבתי הספר הציבוריים, לשכור להם מורים מיוחדים לכך, מעזבון אביהם או סביהם, שחובה זאת מוטלת על ההורים ואפוטרופסותם או אפוטרופוס בית דין אחריהם לקיימה בגופם וממונם, הלכך גובים מנכסיהם בחייהם ומחייבים את האפוטרופוס להוציא מנכסי המוריש כל הדרוש לכך לפי יכולתו... חייבים לדאוג שהיתומים שתחת אפוטרופסותם ילמדו גם דרך ארץ במדעים אלמנטריים בהוית העולם ובמעשה החשבון כדי שיהיו לכשיגדלו מכובדים בחברתם ויודעים לנהל משאם ומתנם בחשבון ובדעה והשכל' (עמ' קעג-קד; וראה עוד: ב' שרשבסקי, דיני משפחה (פרסומי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, מהדורה 2, תש"ל) 413, וה"ש 2).
זאת תורת האפוטרופסות על קטינים במשפט העברי, הן לעניין אפוטרופסים טבעיים והן לעניין אפוטרופסים שהתמנו לכך, על רגל אחת".
ט.3 אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד
636. ביום 20.11.1989, נחתמה האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. ישראל חתמה על אמנה זו, ביום 3.7.1990, ואישררה אותה, ביום 4.8.1991. ביום 2.11.1991, נכנסה האמנה לתוקף בישראל (האמנה פורסמה בכתבי אמנה, מס' 31, עמ' 1038; להלן: "אמנת הילד").
637. אלה הם העקרונות המרכזיים שנקבעו באמנת הילד: עיקרון השוויון (איסור הפליה) – (סעיף 2 לאמנה); עיקרון טובת הילד (סעיף 3 לאמנה); עיקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות (סעיף 6 לאמנה); עיקרון השתתפות ילדים בהחלטות הנוגעות לחייהם (סעיף 12 לאמנה); זכות הילד להדרכה ולייעוץ מן ההורים, המשפחה המורחבת והקהילה (סעיף 5 לאמנה).