--- סוף עמוד 185 ---
665. לבית המשפט מגיעה סוגיית הניכור ההורי, בעיקר, כאשר ההורה שהילד או הילדים צריכים להיות עימו, אינם מגיעים, או כאשר הם מגיעים לביקור והם פוגעים בו, מעליבים אותו או מתעלמים ממנו.
666. בחלק מפסקי הדין, מוצגת עמדת ההורה המנוכר, על ידו עצמו, והוא שוטח את טענותיו ומסביר כי הדבר גורם לו עוגמת נפש רבה ופגיעה קשה במעמדו כהורה.
667. לעיתים, וזו תופעה שצברה תאוצה בשנים האחרונות, בית המשפט ממנה אפוטרופוס לילדים, וכך מוצג עניינים בפני בית משפט, שלא דרך ה"פילטר" של שני ההורים.
668. ייתכן והיה מקום לשקול לנקוט בדרך זו, גם בתיק שבפניי. לטעמי, בפגישותיי עם הילדים, עמדתי על דעתם, ואביא את התרשמותי בהמשך פסק דין זה.
669. מעבר לכל זאת, ומאחר וכבר הזכרתי פעמים רבות כי בית המשפט צריך להתבונן לא בזכויות ההורים אלא בזכויות הילדים (מקור הדברים הוא במשפט העברי והוא מיושם גם במשפט הישראלי; ראו את פסקי הדין של השופט זילברג בפרשת שטיינר ושל השופט אלון בפרשת נגר), ראיתי לנכון להביא, גם אם הדבר יגרום אריכות מה, את הדברים שכתב ד"ר דניאל גוטליב, סגן מנהל מכון שינוי, המרכז הישראלי להליכי שינויים במשפחה, בפרט ובארגון, הרצליה, במאמרו, "תסמונת הניכור ההורי", רפואה ומשפט, גליון מס' 31 (דצמבר 2004), עמ' 106, תחת הכותרת "הנזק הנגרם לילדים" (עמ' 113-115 ואילך).
[לנוחיות הקורא, הקטע המצוטט מן המאמר הוא באותיות בולטות; בין סוגריים מרובעות ובאותיות רגילות תובא התייחסותי ליישום דברים אלה ביחס לתיק שבפניי]:
"הנזק הנגרם לילדים עקב תסמונת ניכור הורי מתבטא במספר מישורים: במישור הקשר בין ההורה נגדו הוא מוסת, בקשר עם ההורה המסית, ובהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד עצמו.
הנזקים הנגרמים לילדים עצמם הם:
1. הילד לומד דרכי חשיבה לא בריאות ולפעמים מעוותות, כגון 'חשיבה שחור לבן' או כוללנית מאוד. במקרים קיצוניים יותר, גם בוחן המציאות של הילד נפגע. אמנם דרכי חשיבה אלה מוגבלות למתייחס לקשר עם אותו הורה, אך יש סיכון כי הן תתפשטנה לתחומים אחרים.
--- סוף עמוד 186 ---
[לצערי, משיחותיי עם הילדים ומהדיווח שקיבלתי – חשש זה מציאותי, ולהערכתי, הוא אף ילך ויחריף, ככל שהביקורים לא יתקיימו במועדם וכסדרם].
2. בהתנהגותו מגלה הילד חוסר אמפטיה לזולת – חוסר יכולת לראות ולהבין את העובר על הזולת. צורת התייחסות זאת גובלת לעתים באכזריות. קהות רגשות זאת מפריעה להתפתחות הרגשית של הילד.