671. יודע אני – מניסיון רב שנים כעורך דין וכשופט – כי ההורים, לעיתים אינם מסכימים, וזאת בין אם הדבר נובע ממחלוקת אמתית לגופו של עניין, ובין בשל רגשי נקמה וכעס בנושאים אחרים, כאשר סוגיית הילדים משמשת אחת מזירות המאבק בין ההורים.
672. לכן, קובע חוק הכשרות בסעיף 19 את הדברים הבאים:
"לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין הנוגע לרכוש הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בעניין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון".
673. בסעיף זה יש מדרג: רשאי כל הורה לפנות בנפרד לבית המשפט; רשאים שני ההורים יחד לפנות לבית המשפט; בית המשפט יתחיל לנסות להביא את הילדים להסכמה; בהעדר החלופות הנ"ל – יכריע בית המשפט, כאשר בעניין זה יש שתי אופציות: הכרעה בעצמו או הטלת ההכרעה למי שימצא לנכון (כאשר לעניין אחרון זה קבע המחוקק הסדר בסעיף 68(א) לחוק הכשרות, שאף הוא צוטט לעיל בסוף תת פרק ט.2.2). לכך יש להוסיף את סעיפים 24-25 לחוק הכשרות, הקובעים את הדרך להכריע בסכסוך בין ההורים, על פי עקרון טובת הילד, וזאת בין אם ההורים הגיעו להסכם שהוא טעון אישור על ידי בית המשפט, רק לאחר שנוכח שההסכם הינו לטובת הקטין (סעיף 24 סיפא), ובין אם בית המשפט מכריע בהעדר הסכם בין ההורים, שגם במקרה זה קביעתו של בית המשפט היא "כפי שייראה לו לטובת הקטין" (סעיף 25).
674. מכאן, שהחלטה שיפוטית לפיה קטינים יימצאו אצל הורה א או אצל הורה ב, וכן כי ייקבעו הסדרי קשר או ביקורים או חלוקת שהות בין ההורים, יכולים להגיע למערכת
--- סוף עמוד 191 ---
השיפוטית או כהסכמה שקיבלה תוקף של החלטת בית המשפט (לעניין זה פרט לסעיף 19 לחוק הכשרות, ראה גם את תקנה 528כו לתקנות סד"א, אשר מחייבת את בית המשפט להסביר לצדדים, לפני אישור ההסכם, את משמעות ההסכם ולברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית, ואז, ורק אז, רשאי בית המשפט לתת להסכמה תוקף של החלטת בית המשפט).
675. לכאורה, אין הבדל בין החלטה שיפוטית בעניין החזקת ילדים, ביקורים או חלוקת שהות, כאמור לעיל, לבין כל החלטה שיפוטית אחרת, אשר אותה יש לבצע, כחלק מחובת כל אזרח לקיים פסקי דין ולציית להחלטות שיפוטיות.
676. ברם, כפי שמגלות עובדות תיק זה – ותיקים רבים אחרים – לא קל לאכוף החלטות שיפוטיות בעניין ילדים, כאשר אחד ממוקדי הבעיה, הוא זה: הצורך באכיפה של החלטות שיפוטיות, כחלק מההליכים השיפוטיים הדמוקרטיים במדינה, תוך התחשבות בעמדת הילדים ובהשפעות של הליכי אכיפה "כוחניים", על חיי הילדים, רגשותיהם ועיצוב נפשם.