"1. אכן הרמ"ש שבפניי עוסק בעניין כספי, והוא ערעור על החלטת בית משפט למשפחה, שקיבל, באופן חלקי, ערעור על ראש ההוצל"פ, בעניין חיובים כספיים בגין אי קיום ביקורים.
2. אולם, לאחר שקראתי את התיק כולו, כולל העדכון האחרון, שבו המבקש היה בחו"ל וחזר, ראיתי לנכון לפתוח את הדיון היום בהצעה מעשית, ואני שמח כי כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לקיים ביקור, היום, בשעה 16:30 ועד 19:00, כאשר הילדים יובאו על ידי האם לבית הסבתא ברח' ..., מס' ..., שם יקבל אותם האב (המערער) יחד עם אח או אחים שלו ואחייניו.
3. רשמתי בפניי את התחייבות האם להכין את הילדים לביקור, ולהסביר להם את חשיבות הקשר עם אביהם.
4. במהלך הקראת ההחלטה, העלתה המשיבה אפשרות, שמא היא לא תוכל להגיע ולהביא את הילדים, וביקשה כי הילדים יובאו על ידי אדם אחר.
המבקש, כאשר שמע את דברי המשיבה, אמר כי מדובר בניסיון התחמקות.
לאור בקשת המשיבה, אני מוסיף כי מבחינת בית משפט והחלטתו, אין נפקא מינה מי יביא את הילדים לבית הסבתא.
מכל מקום, אם הילדים לא יגיעו עד שעה 16:30, ומחר בבוקר יוגש לי תצהיר של עורך דין מטעם המבקש, כי הביקור לא התקיים, כל האחריות המלאה, כולל: אפשרות נקיטת הליכי ביזיון בית משפט, שיכללו לא רק קנס כספי אלא גם מאסר, יחולו על המשיבה לבדה, וכל הסבר שלה לא יוכל לפטור אותה מקיום החלטה זו, שהיא פרי הסכמתה שלה.
--- סוף עמוד 27 ---
5. באולם נכחו אחיה של המשיבה ובעלה, וגם הם שמעו את הצהרת המשיבה, והביעו הסכמה לשתף פעולה, למען הצלחת הביקור.
6. מבלי לגרוע מהאופטימיות דלעיל, אני כולל בהחלטה גם את האפשרות הנוספת – שאני מקווה שלא תקרה – והיא, נוכחות עורך דין מטעם המבקש, בתחילת הביקור, כדי לדווח שהביקור החל ברגל ימין.
7. המשך הדיון נקבע בזה למחר, יום רביעי, כח כסלו תשע"ז (28.12.16) שעה 12:00".
99. עו"ד שמואל קמיל, בא כוחו של המבקש, הגיש תצהיר, ביום 28.12.16, שבו דיווח על מה שקרה, ביום 27.12.16, כאשר נכח (כעורך הדין של המבקש, וזאת בהמשך לסעיף 6 להחלטה מיום 27.12.16, שצוטטה לעיל בפסקה הקודמת) בביתה של הסבתא, החל מהשעה 16:15 ועד 17:45. הוא מדווח, כי האם הגיעה ברכבו של בעלה, בשעה 16:26, עם הילדים, לבית הסבתא. המצהיר כותב: "מהרגע הראשון היה ניכר כי הילדים מוסתים בצורה נוראית, ומונחים שלא לשתף פעולה ולא ליצור אינטראקציה עם האב ומשפחתו" (סעיף 4 לתצהיר).