אני מסכימה שהביקורים יתנהלו בצורה מסודרת, ומספיק שניפגש בבית משפט, פעם בשבוע, כדי לשמוע דיווח".
112. אמו של המבקש, הסבתא של הילדים, דיווחה מצדה על המצב, תוך התייחסות למשפחה המורחבת של המשיבה והשפעתה על הילדים (שם, עמ' 8, שורות 19-28):
"המצב שהאבא החורג, האם והדוד אומרים לילד ללכת, ולהיות מנומסים – זה מצג שווא. הילדה אמרה משפט בנוכחות העובדת סוציאלית, אמרה שאם סבא היה בחיים, הוא היה מתגרש מסבתא, מרוב שהיא עושה עבירות, זה מתועד. כש[המשיבה] נשאלה, היא אמרה, שהיא לא אמרה את זה. מהמשפחה היא שמעה. הילדה והילד, כשהוריהם במרחק 50 מטר מאתנו, בעטה לי ברכב, וזרקו את המתנות עלינו חזרה. הם חזרו לאמא, הם יודעים איך הם מתנהגים, מכוונים את התנהגותם. הם אהבו אותי, היה לנו קשר נפלא. היו שבתות נהדרות, והכל היה בסדר. מאז שהם מקבלים תדרוכים הפוכים, הם אומרים דברים שרק אם מקבלים תדרוך הפוך, הם יכולים להגיד. אם הילד חוזר נסער, זה לטפל בו ולקחת אותו לטיפול, שילמד אותו ליצור קשר עם הורה חילוני ומשפחה חרדית מורחבת. כשאני התחננתי, לפני סעודת פורים, שהילדים יבואו לסעודת פורים, אמר הדוד, שרק אם הוא יתקשר ויבטיח לו הבטחות. זה מחויבות למען טובת הילד".
113. המשיבה אמרה, שתגובת הילד היא קשה, ואם הוא יעבור את זה פעמיים בשבוע, הוא יהיה סחוט (שם, עמ' 8, שורות 31-32).
114. אמו של המבקש ציינה, כי הילדה שאלה אותה, כמה פעמים, על ההכשר, והסבתא בתשובה אמרה לה, שלא שואלים את הסבתא על ההכשר בבית, כי בבית הכל כשר.
--- סוף עמוד 33 ---
הסבתא ציינה, כי הילדה ביקשה ממנה לקום ולראות אם החצאית שלה מספיק צנועה, דבר שפגע בסבתא (שם, עמ' 9, שורות 2-3).
115. אחיה של המשיבה – שלאורך הדיונים הבנתי כי יש לו השפעה ניכרת, הן על המשיבה והן על הילדים – אמר את הדברים הבאים (שם, עמ' 9, שורות 6-8):
"אני חושב שאצליח לשכנע אותו, אם זה יהיה במידה שהוא יכול לעמוד בזה. יש נקודה שצריך לתת עליה את הדעת. הם ילדים חרדים ויש להם בושה שאבא שלהם לא בדרך שלהם. אמרה לי פעם השופטת, שגם הם שגו וטעו, כי לא הבינו לעומק אורח חיים חרדי של ילדים. אם יעשו את זה במינון הנכון, הפרי יהיה כפול".
116. לאחר דיון בלתי פורמלי, הודיעו שני ההורים כי הגיעו לידי הסכם מעשי, כדלקמן (שם, עמ' 9-10; הבאתי במהלך הציטוט גם את הדברים שאמרו המבקש והמשיבה תוך כדי הכתבת ההסכמה):
"1. המשיבה תשוחח פעם נוספת עם הילדים, תסביר להם את חשיבות הביקור אצל אביהם ואצל סבתם.