--- סוף עמוד 35 ---
119. כאמור בהודעת העדכון, כבר במפגש הראשון שהתקיים לאחר הדיון, ביום 2.1.17, הילד הגיע לבית הסבתא, נשאר ליד דלת הכניסה לבית, ולא הסכים להיכנס. כמו כן, הילד לא הסכים לאכול שום דבר בבית הסבתא, וכן לא הסכים לקבל את המתנות שהאב ניסה לתת לו (סעיף 2 להודעת העדכון).
120. מכאן מסיקים ב"כ המערער את המסקנה הבאה (סעיף 3 להודעת העדכון): "ברור שאילו אכן האם הייתה מכינה ומדריכה את [הבן], כפי שבית המשפט הנכבד הורה לה, וכפי שהיא עצמה התחייבה בפני בית המשפט, והייתה אומרת ל[בן] לאכול את הדברים שהאב והסבתא מכבדים אותו, הוא היה אוכל. לא פעם האם הצהירה בפני בית המשפט כי התנהגות הילדים במפגשים זה בשליטתה, ואם היא תרצה – המפגשים יתקיימו באופן תקין".
121. בהמשך הדיווח נאמר: "האב רצה ללמוד עם [הילד] גמרא בהתאם להמלצת בית המשפט הנכבד, אך [הילד] סירב, ואמר שהוא ילמד לבד" (סעיף 4 להודעת העדכון).
122. בתום המפגש, ניסה האב להחזיר את הבן לבית האם (על פי החלטת בית המשפט), אך הבן סירב, ואמר שהוא הולך לדודתו, אחות של האם. לדברי הבן, החזרת הבן על ידי האב, זה רק אם זה מקל, ומכיוון שזה לא מקל, האב לא צריך להחזיר את הבן לבית האם (סעיף 5 להודעת העדכון). מכאן מסיקים ב"כ המערער: "ברור שמי שהכניס בפיו של [הבן] את המילים שנכתבו בהחלטה, וכן מי שהסביר לו וסילף לו את כוונת בית המשפט הנכבד – זו האם. [הבן] לא היה בדיון, והוא לא ידע בדיוק מה נאמר בדיון, ומה מופיע בהחלטה. האם עדכנה את [הבן] בתוכן ההחלטה, וכן הסבירה לו איך לא לקיים את מה שנקבע בהחלטה; וזאת, במקום להסביר ל[בן] איך כן לקיים את המפגש, באופן מושלם" (סעיף 6 להודעת העדכון).
123. אשר לבת – נאמר בעדכון כי היא לא הביאה עמה את ספריה ואת מחברותיה, בניגוד להסכמות, אשר אליהן הגיעו הצדדים, במהלך הדיון. מכאן, שלא התאפשר לאב לעשות עם בתו שיעורי בית (סעיף 7 להודעת העדכון). גם כאן הפרשנות והמסקנות של ב"כ המערער הן אלה (סעיף 8 להודעת העדכון): "מאחר שהאם היא זו שהביאה את הבת למפגש, יש לראות בעצם העובדה שהאם לא הביאה את הספרים והמחברות, לצורך הכנת שיעורי בית עם האב, כהפרה בוטה של החלטת בית המשפט הנכבד".
124. מסקנה זו של ב"כ האב, מתייחסת הן לבן והן לבת, באומרם את הדברים הבאים (סעיף 9 להודעת העדכון):
"מהתנהלותה של האם אפשר לראות בבירור, איך שבדיון מסכימה האם להצעותיו של בית המשפט הנכבד, אך זאת רק מן השפה ולחוץ. בפועל, אין