246. בסיום דו שיח זה, שנמשך לאורך הפרוטוקול, כאמור, ניתנה על ידי החלטה, ביום כז בניסן תשע"ז (23.4.17), עמ' 31-32 לפרוטוקול, כדלקמן:
"1. מעולם לא נתקלתי בתירוצים ובאמתלות ברמה כ"כ [כל כך] בלתי סבירה כפי שמעלה האם המשיבה בתיק זה.
2. הנימוק הראשון לאי קיום הטיול היה, שהאב היה עם חולצה בצבע לא לבן. האב הסביר שאמר לילדים שהוא מוכן להחליף לחולצה לבנה, אך הם סירבו, ולא הצטרפו לטיול.
3. במועד השני של הטיול, הילדים איחרו 40 דקות, ולאם אין כל הסבר מדוע לא הודיע מראש על האיחור.
4. גם ביקור בשעות אחה"צ לא התקיים, עקב איחורים בלתי מוסברים של האם.
5. טענת האם, כאילו האב לא רוצה לקיים את הביקורים, לא רק שאינה הגיונית, אלא אינה מתיישבת עם המאמצים הרבים שהאב עושה, כדי להיות בקשר טוב עם ילדיו.
6. הילדים היו אצלי, ומדבריהם הבנתי שהם מוכנים לקיים את הביקורים. אך, כנראה, בפרק הזמן שחלף בין מועד שיחתם איתי לבין הביקורים, היו גורמים אחרים, שהשפיעו עליהם שלא לקיים את הביקורים.
7. מאחר שאני סבור כי טיול של הילדים עם אביהם הוא חיוני וחשוב, אני קובע את מתכונת הטיול באופן הבא:
א. הילדים יובאו על ידי האם לבית המשפט, באותו יום שבו ייקבע מועד הטיול, עד השעה 08:30, עם אוכל מתאים.
--- סוף עמוד 67 ---
ב. האב יגיע עם חולצה לבנה ומכנסיים שחורים לבית המשפט עד השעה 08:30.
ג. בנוכחותי, ייצאו האב והילדים לטיול.
ד. הטיול יהיה לבית של אחות האב בבית שמש, שהיא משפחה חרדית, וכן ל'קיפצובה' בקיבוץ צובה.
ה. מועד הטיול יתקיים ביום שלישי, כ"ט בניסן תשע"ז (25.4.17).
8. אני מקווה שביקור זה וטיול זה יתקיימו כסדרם, במקום הביקור השבועי של יום שלישי אחה"צ.
9. אני מקווה שלא תהיינה תקלות, גם מבחינת התיאום שבין האב לבין אמו ואחותו, ומכל מקום אם יש בקשה לשינוי ולתיקון, יודיע האב את המועד החדש לבית המשפט, וכן בטלפון למשיבה.
10. על אף שבהחלטות קודמות קבעתי כי אדון גם בסוגיית הסנקציה, אני מותיר עניין זה לישיבה נפרדת, מתוך כוונה ורצון לבדוק – בפעם האחרונה ובשליטה מלאה שלי – כי אכן הביקור יתקיים, ולכן, לא אקבל כל תירוץ לאי התייצבות הילדים בבית המשפט, במועד הנ"ל, בשעה 08:30.
11. גם אם באותו מועד יש לימודים בתלמוד תורה או בבית הספר של הילדה, בית המשפט לוקח על שכמו את נטל ביטול יום הלימודים הנ"ל, למען מטרה לא פחות חשובה, והיא – הקשר בין הילדים לבין אביהם.