351. היא מציינת, שספריה של הסבתא נכתבו לבוגרים ולנוער מבוגר, בעיקר לנשים (שם, שורה 16). בכל מקרה, המשיבה הצהירה: "אני מסכימה, שאם סבתא מציעה ספר לנכד או לנכדה, הם צריכים לקבל. אדבר עם הילדים שלי, בעניין זה" (עמ' 56, שורות 14-15).
352. לא היה למשיבה הסבר, מדוע הילדים לא רצו ללכת לביקור אצל בני הדודים בבית שמש. לדבריה, זה תלוי באבא, כי הילד בא מוכן, וידע שאמורה להיות חגיגה ומסיבה, והיא (המשיבה) איננה יודעת למה הוא לא רצה (עמ' 56 שורות 16-20). המשיבה הוסיפה: "גם אני נאלצת לקחת אותם, לפעמים, לאבא, כשהם לא רוצים" (עמ' 56, שורה 21).
353. לשאלת בית המשפט, מה היא מציעה, כדי שהאבא יעשה לילדים את המפגשים קלים יותר, חוזרת המשיבה על טענת הלבוש, ומציינת שהאב בא עם חולצות קצרות משובצות, לא לבנות, וג'ינסים. לדבריה של המשיבה, זה מוכיח עד כמה זה באמת חשוב לו, וזה צורם לילדים (עמ' 56, שורה 25). המשיבה שוב חוזרת על הטענה: "אני חושבת, שהוא לא רוצה לראות את הילדים, אלא כסף. רוצה להשיג זאת בכל מיני דרכים, דרך העניין הזה" (עמ' 56, שורות 26-27).
354. האב הכחיש את הדברים, ואמר: "גם כאשר הגעתי לבוש עם חולצה לבנה, הם היו סותמים את האוזניים עם האצבע, ומסתובבים לקיר. זה לא הכל צבע החולצה" (עמ' 57, שורות 2-3).
355. המשיבה ענתה, כי אם האב היה רוצה, הוא היה מפלס דרך לליבם של הילדים. לדבריה, עניין הלבוש נועד להתריס, שיידעו מי הוא (עמ' 57, שורות 5-8).
356. כאשר האם חזרה ואמרה, שהחזות של הופעת האב חשובה לילדים, והם חשים בושה (עמ' 57, שורות 12-13), ענה האב, כי הילדים מעולם לא ביקשו ממנו משהו בעניין הלבוש, וכי זה לא מעניין אותם, ולדברי האב, אלו הם שטויות, שהאם מכניסה להם לראש (עמ' 57, שורות 15-17).
357. בהמשך, לאחר ששמעה את הערות בית המשפט, בדבר הצורך של הילדים להיות בקשר עם האבא שלהם, הצהירה המשיבה, כדלקמן: "אינני יודעת לענות, מעבר למה שאני עושה כעת. אני, כמובן, אדבר איתם שוב, ואומר להם את הדברים, באופן
--- סוף עמוד 102 ---
מסביר וחד, שהם יבינו את העניין. אסביר להם, כמובן, שראוי לקבל מתנה מהסבתא שלהם, ספר. ואבא שלהם, על אף שאינו דתי, עדיין נשאר אביהם" (עמ' 57, שורות 28-30).
358. לאחר שהאב השיב לשאלות בית המשפט, כי הוא מתמחה, ורוצה להיות עורך דין, והוא יודע מהם מדי משפט, הוא הצהיר כדלקמן: "אני מתחייב כי אותם מדים של בית המשפט, דהיינו: מכנסיים כהים וחולצה לבנה, אלבש גם בעת הביקורים" (עמ' 58, שורות 2-3). כמו כן, הצהיר המבקש, כי הוא ילמד עם בנו גמרא, בפרק "המפקיד", במסכת בבא מציעא (עמ' 58, שורה 4).