ג. עוד בשנת 1973 החליט א. לדבריו לבנות מבנה במ. אז מדובר בשטח אשר היה כמעט נטוש, והיו שם אנשים שהתגוררו שם, ככל הנראה מחמת פלישה. לדבריו, א. "למד על הפוטנציאל" של המקום כאשר סייע לאביו ב"שיפוץ פנים קטן בבית בכפר מ. של אדם בשם א.ר.". בתוך מכתב (ת/10) מיום כח טבת תשל"ג 2.1.73 מאת מינהל מדור פיקוח במינהל למנהל אגף פיקוח לבניה בעיריית ירושלים: "הנדון: בניה בלתי חוקית בכפר (מ..)" נאמר כי:
"יהודי בשם א. ס. ת.ז. ...... בונה מבנה חדש ללא אישור וכמובן פלישה....".
ד. הוגשה תביעה בת"א 598/07 [פורסם בנבו] בבית משפט השלום בירושלים נגר הנתבעים צ. (נתבע מס' 1) וא. (נתבע מס' 2); בכתב ההגנה (ת/13) נאמר כדלהלן:
"הנתבעים יוסיפו ויטענו כי החלקות המצוינות במפה המצורפת לצו אינן החלקות ו/או השטח המתחזק על ידי הנתבעים כדין, אותו רכש
--- סוף עמוד 17 ---
הנתבע מס' 2 מהמחזיקה הקודמת בתמורה ובהתאם לנוהג ושאושר במפורש או מכללא על ידי התובע".
ה. עוד מציין א. כי בשנת 1974 הקימו הוא ואביו חברה בשם י.ס. ובנו בע"מ, כאשר הוא רשום כבעל 20% מהמניות ואביו 80%.
ו. חברת י.ס. ובנו בע"מ נמחקה בשנת 1999 ולא היו שינויים בנתוני בעלי המניות.
ז. בשנת 1973, לאחר שנתן המינהל צווי הפסקת עבודה, נפתחו הליכים בבית משפט השלום בירושלים על ידי המינהל (ת"א 593/73), [פורסם בנבו] תביעה לסילוק יד נגד א. ואביו צ..
ח. על פסק הדין לפינוי בתיק הנ"ל הוגש ערעור לבית משפט המחוזי (ע"א 29/76), [פורסם בנבו] אך הערעור נדחה ביום 20.10.77.
ט. לדברי א. בסעיף 29 לתצהירו
"בעקבות דחיית הערעור החליט אבי לוותר על כל כוונותיו ותכנוניו לגבי אותה מקרקעין וכך אכן עשה".
י. לדברי א. בתצהירו, הוא התגורר בנכס שהוקם במ. בשנת 1973 ועד להריסתו בשנת 1987, זאת לסירוגין (סעיף 23). מתוך פרק זמן זה, מ- 1973 עד 1975 התגורר "לשם שיפוץ".
יא. הוא מצהיר כי לאחר הנישואין בסוף שנת 1975
"התגוררתי במקום, ולסירוגין לכמה חודשים גם בדירת מרתף שלי בבניין היכן שדירת ההורים הייתה בי... גרנו במ. גם ב- 1978 לאחר שנולד בני י. ב- 1979 לרגל עבודת נ. ושלי בB, שהיינו
--- סוף עמוד 18 ---
גם במבנה קטנטן ביישוב שהועמד לצורכי המחלבה שלנו".
יב. הוצגו תמונות, אשר לא ניתן לפענח את תאריך עשייתן, אך בכל מקרה אין מחלוקת כי מדובר בתמונות של נ. ו.י., וגם של א. עצמו, במ.. כל זאת כאשר ההליכים לפינוי היו בעיצומם.