פסקי דין

עמש (חי') 55238-05-13 מדינת ישראל משרד הפנים נ' י' ס'

05 דצמבר 2013
הדפסה
בתי המשפט בית משפט מחוזי חיפה עמ"ש 55238-05-13 תאריך 5/12/13 בפני: כב' השופטת שושנה שטמר – אב"ד כב' השופטת יעל וילנר כב' השופט סארי ג'יוסי המערערת: מדינת ישראל – משרד הפנים ע"י פרקליטות מחוז חיפה נגד המשיבים: 1. י' ס' 2. ג'' מ' 3. י' מ' ע"י ב"כ עו"ד חיים

פסק דין

שופט סארי ג'יוסי

ערעור זה נסב סביב מהות וטיב אותן "ראיות אובייקטיביות" לגבי קיום תא משפחתי טרם להוריית קטין בהתאם להוראת סעיף ג ג4 ל"נוהל מתן מעמד בישראל לקטינים שנולדו בישראל בדרך של הכרה באבהות" (נוהל מס' 5.2.0004) – (להלן "נוהל המעמד").

רקע
1. לפני ביהמ"ש קמא נתבררה תביעת המשיבים לקביעת אבהותו של המשיב 1 (להלן: "המשיב") על המשיב 3 (להלן: "הקטין") שנולד ביום 24/6/11 לאימו המשיבה 2 (להלן: "המשיבה"), אזרחית זרה.
עוד בתחילת ההליכים בבית משפט קמא עמדה המערערת על ביצוע בדיקה גנטית על פי חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 המתאפשרת לפי פרק ה'1 – "עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה", כתנאי להכרה באבהות הנטענת.
המשיבים הסכימו לביצוע הבדיקה אך טענו שבשל חסרון כיס, אין בידם לממנה וביקשו להוכיח את תביעתם על סמך ראיות אחרות.

2. בית משפט קמא, כמצוות הדין וההלכה, שמע את אותן ראיות והצדדים סיכמו את טענותיהם.
גם לאחר שמיעת הראיות נותרה המערערת בעמדתה לפיה אין להכיר באבהות ללא ביצוע בדיקה גנטית המהווה, לשיטתה, את הראיה הטובה ביותר להוכחת אבהותו של המשיב על הקטין.

3. לפני בית משפט קמא טענה המערערת, כי פרט למסמך בודד מטעם המוסד לביטוח לאומי המכיר בבני הזוג כידועים בציבור, כל שאר המסמכים שהוצגו הונפקו לאחר הוריית הקטין, ואף לאחר הלידה.
עוד טענה המערערת כי המשיבה נכנסה לארץ ביום 24/9/00 כעובדת סיעודית והמשיכה לשהות בארץ כארבע שנים, לאחר שפג תוקף רישיון השהייה שניתן לה. ב- 18/1/09 היא פנתה בבקשה להסדרת מעמדה מכוח יחסיה עם בן זוגה הקודם, אזרח ישראל, מ' ב' א'. גם הפעם ולאחר שפג רישיון השהייה שלה ביום 28/2/10, היא המשיכה לשהות בארץ באופן בלתי חוקי. נטען, כי ההליך עפ"י "נוהל ידועים בציבור" בו נקטה המשיבה עם בן זוגה הקודם הסתיים רק ביום 1/11/10, מבלי להכיר בה ככזו משביני וביני נפרדה מבין זוגה הקודם; בן זוגה הקודם הצהיר ביום 2/11/10, כי המשיבה נפרדה ממנו לפני כחודש, קרי, בחודש ספטמבר – אוקטובר 2010. יוער, כי הצהרה זו, כך לשיטת המערערת, סותרת טענת המשיבים לפיה, החל מיוני 2010 הם (המשיבים) מנהלים חיים משותפים.

4. ב"כ המערערת טען, כי נסיבות המקרה מצביעות כי האינטרס של המשיבה הוא בקבלת מעמד בישראל ועולה חשד באשר לנכונות טענותיהם של המשיבים לחיים משותפים, טרם הוריית הקטין. עוד טען בא כוחה של המערער, כי הראיות שהציגו המשיבים אינן עומדות ברף הראייתי הנדרש להוכחת אבהות.

1
2...11עמוד הבא