117. בהקשר זה, יצוין, כי הברמן טען בעדותו כי מנוי לחדר כושר מהווה הוצאה מוכרת מטעם החברה (עמ' 78 לפרוטוקול). אך, המומחה לזר דחה טענה זו וטען כי לא ניתן להכיר בהוצאה זו (עמ' 181 לפרוטוקול), מה גם שלא סבירות רישום ההוצאה נבדק אלא היותה הוצאה פרטית המועמסת על הוצאות החברה.
מכל מקום, הוכח כי אלי עשה שימוש בכספי החברות לצורך רכישת מנוי פרטי לחדר כושר הולמס פלייס ללא אישורם והסכמתם של אדם וברוך.
118. לזר בחן את טענות הצדדים בעניין זה, ומצא כי הגם שהמנוי נחזה להיות הוצאה פרטית, הוא נרשם בחו"ז החברה, ועל כן אין מקום לחייבו (עמ' 19 לחוות הדעת). כמפורט לעיל, נקודת המוצא של לזר הייתה שגויה בסוגיה זו, ועל כן איננה מתקבלת, והנני מורה על השבת עלות מנוי מכון הכושר בסך של 8,280 ₪ לחברות.
119. באשר לרכישת האופניים – החברות צירפו קבלה מיום 17.5.2009 בדבר רכישת אופני פישר hifi plus בעלות של 9,873 ₪ וכן שתי קבלות עבור תיקון האופניים בסך כולל של 2,320 ₪ (נספח 22 לתצהיר יוסי).
120. בחקירתו הנגדית הודה אלי כי רכש אופניים על חשבון המוסך (עמ' 129 לפרוטוקול). אדם וברוך טענו כי הם לא ידעו שהאופניים נרכשו על חשבון המוסך והם לא קיבלו החזר כספי מאלי על כך (ראו למשל, עמ' 473 לפרוטוקול).
121. בא כוחו של אלי ניסה לטעון כי האופניים האמורות שייכות דווקא לברוך ולא לאלי. מהעדויות שנשמעו לפניי, לא התרשמתי כי מדובר באותם אופניים, בין היתר, לאור עדותו של ברוך, אותה מצאתי מהימנה, על פיה האופניים שבבעלותו מקולקלים ולא תוקנו עד היום (ראו גם, עמ' 624 לפרוטוקול ועדות אדם בעניין זה בעמ' 475 לפרוטוקול).
122. גם במקרה הזה, קבע המומחה לזר שהגם שמדובר בהוצאה פרטית, אין לחייב את אלי בגינה, שכן נרשמה בחו"ז של החברה (עמ' 19 לחוות הדעת). כאמור, הואיל ונקודת המוצא של לזר הייתה שגויה בסוגיה זו, לא ראיתי לנכון לאמצה.
123. עם זאת, והגם שהדבר לא הועלה על ידי מי מהצדדים או המומחה, עיון בקבלות שצורפו לתצהירו של יוסי העלה כי החברות צירפו קבלה בסך 705 ₪ מיום 7.11.2008, אשר לגביה נטען כי הוצאה עבור תיקון אופניים של אלי, הגם שהינה מוקדמת למועד בו לטענת החברה נרכשו האופניים (וראו, עמ' 81 (שורה 1642) ועמ' 84 (שורה 1894) לתצהירו של יוסי). אשר על כן, לא מצאתי לנכון לחייב את אלי בגין קבלה זו, ואני מורה כי אלי ישיב לחברות עבור עלות האופניים ותיקונם סך של 11,488 ₪.