פסקי דין

תא (מרכז) 43547-11-13 אלי לביא נ' ברוך אנגלנדר

06 אוגוסט 2019
הדפסה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 43547-11-13 לביא ואח' נ' אנגלנדר ואח' תיק חיצוני: בפני כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי התובע/הנתבע שכנגד אלי לביא נגד הנתבעים .1 ברוך אנגלנדר .2 אדם שיינר .3 עדנה הבר הנתבעות / התובעות שכנגד 4. מוניטין יונדאי רעננה 2006 בע"מ 5. מרכז שירות מוניטין יונדאי רעננה בע"מ

פסק דין

מבוא
לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינה בסכסוך עמוק בין בעלי מניות בחברות שהן "מעין שותפות", אשר בעלי המניות בהן נקלעו למשבר אמון חריף. בתביעה העיקרית למתן סעד להסרת קיפוח, טוען התובע כי זכויותיו כבעל מניות בחברות קופחו על ידי יתר בעלי המניות; ואילו בתביעה כספית נגדית, טוענות החברות שהתובע ומקורבים לו נטלו מהחברות כספים שלא כדין לאורך השנים.

תמצית העובדות הרלבנטיות לסכסוך

1. מעשה בארבעה שותפים שהקימו מוסך לתיקון רכבי יונדאי. הראשון, מר אלי לביא, הוא התובע (להלן: "אלי"); השני, מר ברוך אנגלנדר, הוא הנתבע 1 (להלן: "ברוך"); השלישי, מר אדם שיינר, הוא הנתבע 2 (להלן: "אדם"); והרביעי, בעלה המנוח של עדנה הבר, היא הנתבעת 3 (להלן: "עדנה"), אשר הלך לעולמו בשנת 2001.

2. לשם כך פעלו השותפים בשתי חברות פרטיות – החברה הראשונה היא מרכז שירות מוניטין יונדאי רעננה בע"מ, התובעת שכנגד 2, שעוסקת בהשכרת מבנה שבבעלותה, המצוי ברחוב היצירה 3 רעננה, המשמש כמוסך (להלן: "חברת המבנה"). השנייה, חברת מוניטין יונדאי רעננה 2006 בע"מ, התובעת שכנגד 1, שעוסקת בניהול המוסך ובעיקר בתיקון רכבי יונדאי פרטיים (להלן: "המוסך"), והיא שוכרת את המבנה מחברת המבנה.

3. אלי, אדם, ברוך ועדנה הם בעלי מניות שווים בחברת המבנה ומכהנים כדירקטורים בה. נוסף לכך, מחזיקים אלי, ברוך ואדם בחלקים שווים במניות המוסך, ומכהנים כדירקטורים בו, וזאת לאחר שעדנה מכרה את אחזקותיה במוסך בשנת 2006, עת הפסיקה את עבודתה שם (שתי החברות – חברת המבנה וחברת המוסך – יכונו גם להלן יחדיו: "החברות", ואילו בעלי המניות יכונו להלן: "בעלי המניות").

4. החברות פועלות משנות התשעים של המאה הקודמת. במהלך השנים, כיהן אלי כמנכ"ל החברות, והוא היה אחראי על החלק הניהולי של המוסך, ובכלל זאת על ניהול הכספים; ברוך היה המנהל הטכני של המוסך; אדם היה אמון על מחסן החלפים; ועדנה עבדה במשרד הקבלה עד שנת 2006 (כאשר עד למועד זה הייתה אחראית ביחד עם אלי על ניהול הכספים במוסך). מכאן, שהחל משנת 2006 היה אלי בלבד אמון על ניהול הכספים בחברות. בעלי המניות עבדו כולם במוסך, והסכימו כי תמורת עבודה זו יקבל כל אחד שכר חדשי של 5,000 ₪ ואילו אלי יקבל תוספת של 2000 ₪ בגין עבודתו כמנכ"ל. נוסף לכך, הוסכם בין הצדדים על זכאותם להטבות נוספות כגון תשלום על ביטוחי רכב, תיקוני רכב ללא עלות ועוד.

5. בין בעלי המניות שררו לאורך השנים יחסי אמון וידידות קרובה (ראו בעדויותיהם, עמ' 371 ו- 539 לפרוטוקול). יחסי קרבה אלה אף התקיימו בין בני משפחותיהם ובמהלך השנים מילאו קרובי משפחה של בעלי המניות תפקידים שונים במוסך. כך למשל, בת זוגו של התובע, הגב' נאווה לביא (להלן: "נאווה") הועסקה בתפקיד מנהלתי בעמדת הקבלה.

6. ניהול עסקי החברות אופיין במצוקה תזרימית, אשר לאורך השנים חייבה את בעלי המניות ליטול הלוואות אישיות אשר הושקעו במוסך ולחתום על ערבויות שונות. כך למשל, בשנת 2006 נלקחה הלוואה מבנק לאומי בסך מיליון ₪; ובשנת 2010 לקח כל אחד מבעלי המניות הלוואה על סך 100,000 ₪ מביטוח המנהלים ומקרן ההשתלמות. את סכומי ההלוואות השקיעו בעלי המניות במוסך, ואילו המוסך מימן עבורם באופן שוטף את החזרי ההלוואה.

7. גם לשם מימון רכישת מבנה המוסך, המצוי בבעלות חברת המבנה, לקחה חברת המבנה הלוואה בגובה של 50% משווי המבנה מבנק פיתוח לתעשייה, אשר לטובתו נרשמה משכנתא; כאשר בנוסף לקח כל אחד מארבעת בעלי המניות הלוואה פרטית בסך 50,000 דולר מחברת מגדל שהובטחה במשכון בית המגורים של כל לווה. החזרי הלוואות שהובטחו במשכנתאות אלו שולמו על ידי חברת המבנה ישירות לחברת מגדל, ומומנו באמצעות דמי השכירות שהעביר המוסך אל חברת המבנה. יצוין, כי כאשר נפטר בעלה של עדנה, נפרעה המשכנתא שלה במלואה וחברת המבנה הפסיקה לשלם את החזר הלוואת המשכנתא בגין הלוואתה מאותו מועד.

8. בסוף שנת 2012 נקלע המוסך לקשיים כספיים, ובתוך כך נוצלה כל מסגרת האשראי שעמדה לרשותו. עקב זאת, ובהתאם להמלצתו של אלי, התפטרו אלי, אדם וברוך מעבודתם במוסך והזרימו אליו את הכספים שקיבלו מקופת הפיצויים המרכזית כהלוואת בעלים (נספח 7 לתצהיר ברוך). אדם וברוך העבירו כל אחד סך של 60,000 ₪ ואלי העביר סך של 30,000 ₪. ייאמר בהקשר זה, כי לאחר הפיטורים החלו הצדדים לקבל שכר מחברת המבנה בגובה המשכורת ששולמה להם עובר להתפטרותם על ידי המוסך.

9. אך גם הזרמת כספי הפיצויים לא שיפרה את מצבו הכלכלי של המוסך, ובתחילת חודש מאי 2013 פנה אלי אל שותפיו, אדם וברוך, בדרישה להזרמת כספים נוספת למוסך בסך מיליון ₪ לשם שיפור מצב ההתחייבויות הפיננסיות (סע' 22 לתצהיר ברוך; עמ' 223 ו- 227 לפרוטוקול).

10. בשלב זה עלה חשש בליבם של אדם וברוך בדבר אי סדרים בניהול המוסך. על רקע חשדות אלו, הם פנו לרו"ח יצחק בר און (להלן: "רו"ח בר און") על מנת שיערוך ביקורת חשבונאית מסודרת (דו"ח ביניים של רו"ח בר און מיום 6.6.2013, צורף כנספח 13 לתצהיר אדם).

11. ממצאי הביקורת שערך רו"ח בר און הצביעו על התנהלות כספית לא תקינה במוסך. כך למשל, התברר כי הוצאות אישיות שונות ורבות הועמסו על חשבון המוסך; כי החברה ניהלה כרטסת חובה / זכות (חו"ז) מאוחדת לכל בעלי המניות, באופן שמונע ייחוס אישי של יתרות חובה או זכות לבעל מניות ספציפי; וכי אלי מושך שכר גבוה יותר ממה שהונח על ידם. לפי הטענה, התנהלות כספית זו, לא הייתה בהסכמת ובידיעת יתר בעלי המניות, כפי שיפורט בפרק טענות הצדדים ובהמשך פסק הדין.

12. ביום 5.5.2013, נערכה ישיבת בעלי המניות במוסך, בנוכחות מנהל החשבונות של החברה, מר עופר הברמן (להלן: "הברמן"), במטרה לחתום על הדוחות הכספיים לשנת 2012. במהלך פגישה זו, סירב אדם לחתום על הדוחות הכספיים והפנה כלפי אלי שורה של האשמות שונות בעניינים כספיים.

13. לנוכח האמור, ולאור המצב המתוח ששרר בין הצדדים, אשר השפיע גם על ההתנהלות התקינה במוסך, הציע אלי מהלך של "הפרדת כוחות" באמצעות מה שכונה מנגנון BMBY, אשר תנאיו פורטו במסמך, הנושא כותרת "הצעה מיום 16.5.2013" (נספח 12 לתצהיר אדם). הצעה זו לא זכתה למענה על ידי אדם.

14. תחת זאת, החלו חילופי מכתבים בין ב"כ של אדם דאז לבין התובע, בגדרם העלו הצדדים האשמות ודרישות הדדיות, עד שביום 11.7.2013 נשלח מכתב דרישה לקיום ישיבת דירקטוריון דחופה של המוסך (נספחים ג' – ח' לתצהירו של אלי). ישיבה זו התקיימה ביום 27.8.2013, שעל סדר יומה הדחת אלי מתפקידו כמנכ"ל המוסך ותחתיו מינויו של מר יוסי אנגלנדר, בנו של ברוך (להלן: "יוסי"). בישיבה נכחו אדם, ברוך, אלי ויוסי, כאשר אדם שימש כיו"ר הדירקטוריון. במהלך הישיבה הצביעו אדם וברוך בעד פיטורי אלי מתפקידו כמנהל המוסך ומינוי יוסי תחתיו (נספחים ח' – ט' לתצהירו של אלי). יצוין, כי הגם שברוך הצהיר על קיומו של עניין אישי, הוא לא נמנע מההצבעה בעד מינויו של יוסי כמנהל המוסך.

15. ביום 11.9.2013 נשלח זימון לאסיפת דירקטוריון ואסיפת בעלי מניות של המוסך ליום 16.9.2013, אשר על סדר יומה אישור הפסקת ההתקשרות עם רו"ח כהן, אשר היה עד אותה עת רואה החשבון של המוסך, ותחת זאת אישור מינויו של רו"ח בר און; אישור הפסקת התקשרות עם מנהל החשבונות מר הברמן ותחת זאת מינויו של מר אדם לנדאו (להלן: "לנדאו"); חיובו של אלי להזרים לקופת המוסך כספים בשיעור דומה לאלו שהוזרמו על ידי אדם וברוך; דיונים בנושאים פיננסים נוספים (נספח י' לתצהיר אלי). בפתח הישיבה מסר אלי לאדם ולברוך מכתב ועזב את המקום. לאחר עזיבתו אושרה הפסקת ההתקשרות עם רו"ח כהן והברמן ומינוים של רו"ח בר און ולנדאו במקומם. נוכח עזיבתו של אלי, הוחלט שלא לדון ביתר הנושאים שעמדו על סדר היום, ולאור התנהגותו הוחלט לזמנו לשימוע לפני פיטורים (נספח יא לתצהיר אלי).

16. ביום 23.9.2013 שלח אלי זימון לקיים אסיפת דירקטוריון ובעלי מניות של המוסך, אשר על סדר יומה הצגת הסכמי השכר של המנכ"ל החדש, לנדאו ורו"ח בר און; הצגת נתונים על מצב המוסך; והגדרת תפקידים של בעלי מניות החברה (נספח י"ב לתצהיר אלי). ביום 29.9.2013 התקיימה האסיפה, במהלכה נודע כי ללנדאו היכרות מוקדמת עם אדם וכי רו"ח בר און החל את עבודתו בטרם מינויו בפועל. בסיומה של הישיבה, מסר אלי מכתב נוסף לחברי האסיפה, בו פירט על אודות אי סדרים המתקיימים במוסך מיום הדחתו, ועמד על זכותו להגיש תביעה ככל שייגרמו נזקים למוסך כתוצאה מהתנהלות זו. בגדר המכתב אף הוצע למכירה חלקו של אלי במוסך, בהצעה שתוצע על ידי ברוך ואדם, תוך שצוין כי אם לא תתקבל הצעה עד ליום 10.10.2013 יפנה לבית המשפט המוסמך בבקשה לפירוק השותפות (נספח י"ג לתצהיר אלי).

17. באותו יום, התקיימה אסיפה של בעלי המניות בחברת המבנה, בה הוחלט ברוב קולות (אדם, ברוך ועדנה) על הדחתו של אלי כמנכ"ל החברה ומינויו של יוסף תחתיו, וכן על הפחתה במשכורת של אלי, והשוואתה למשכורת של אדם וברוך, וזאת רטרואקטיבית מיום 27.8.2013 (מועד הדחתו של אלי מתפקיד מנכ"ל המוסך). כמו כן הוחלט על הפסקת ההתקשרות עם הברמן ורו"ח כהן ומינוי לנדאו ורו"ח בר און במקומם (נספח ט"ו לתצהיר אלי).

18. ביום 28.10.2013 התקיים הליך שימוע לאלי, במהלכה נמסר לו מכתב פיטורים, בו נכתב כי עבודתו בחברת המבנה מסתיימת לאלתר וכי הוא נדרש שלא להגיע לשטח המוסך אלא בתיאום מראש (נספח כ"א לתצהיר אלי).

19. ביום 3.11.2013 התקיימה אסיפת בעלי מניות בחברת המבנה, לבקשתו של אלי, שעל סדר יומה מכירת מניות אלי לצד שלישי ובחינת האפשרות לרכישת יתר המניות בחברה על ידי הצד השלישי (נספח כ"ג לתצהיר אלי). הצעות המכירה נדחו ברוב קולות (סעיף 53 לתצהירו של אלי). באותו מועד אף התקיימה ישיבת דירקטוריון של המוסך, בה נשללה זכות החתימה של אלי בשם המוסך. בהמשך אף נשללה הרשאתו לפעול בשם החברות ולקבל מידע ביחס אליהן.

20. בשלב זה, מערכת היחסים בין הצדדים הפכה להיות עכורה ביותר והגיעה עד כדי התנכלויות ומעשי אלימות בין הצדדים, תוך הגשת תלונות הדדיות במשטרה והגשת הליכים משפטיים רבים בערכאות השונות. מטבע הדברים, התנהגות זו של שני הצדדים פגעה בהתנהלותה התקינה של המוסך וגרמה לו לנזקים (ראו, נספחים 11-10 לתצהיר ברוך; נספחים 28-21 לתצהירו של אדם; ונספחים לד' – לז' לתצהיר אלי).

21. על רקע האמור נפתחו ההליכים בתביעות ההדדיות שלפניי. אלי הגיש תביעה למתן סעד להסרת הקיפוח כנגד הנתבעים, בטענה כי ענייניהן של החברות מתנהלים בניגוד לטובת החברות ובדרך שיש בה משום קיפוח של זכויותיו, ולצד זאת הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני ומינוי רו"ח חוקר; מנגד הגישו החברות תביעה כספית נגד אלי, בטענה שהוא ומקורביו נטלו מהן כספים שלא כדין, ופעלו במרמה תוך הפרת חובת האמונים.

תמצית טענות הצדדים
התביעה העיקרית:
22. לטענת אלי, מקור הסכסוך שבין הצדדים בבקשת אדם, כי החברה תעביר אליו סכומים לא מבוטלים לצורך החלפת רכבה של בת זוגו, הגב' יונה שיינר (להלן: "יונה"). אלי סירב לבקשתו ומאותה עת החל אדם לפעול להדחתו מתפקידו כמנכ"ל, להכשילו ולפגעו באופן אישי, תוך הטחת האשמות שקריות ולא מבוססות.

23. אלי טוען כי ההחלטות להדיח אותו מתפקידו כמנכ"ל החברות, לאחר שניהל אותן במשך עשרים שנה, הן החלטות מקפחות, אשר פוגעות בציפיותיו הלגיטימיות להמשיך לקחת חלק בניהול החברות, ועל כן יש להורות על בטלותן.

24. כן נטען כי ההחלטה בדבר מינוי יוסי תחתיו כמנכ"ל המוסך, היא החלטה בלתי חוקית ודינה להתבטל מעיקרא. זאת, לאור ניגוד העניינים, בו היה שרוי ברוך עת נטל חלק בהצבעה למינויו של בנו כמנכ"ל המוסך ובקביעת תנאי העסקתו. לטענתו, אם ברוך היה נמנע מלהשתתף בהצבעה, כפי שהיה אמור לעשות, הרי שלא היה רוב למינויו של יוסף כמנכ"ל המוסך. עוד נטען, כי ליוסי אין את הניסיון והמיומנויות הדרושות למילוי תפקיד מנכ"ל של מוסך, ועל כן קבלת החלטה זו לא הייתה לטובת המוסך.

25. אלי מלין על פעולות נוספות שלטענתו נעשו, אשר יש בהן כדי לקפח את זכויותיו. כך למשל, נטען כי נחסמה הרשאתו לעיין ולצפות בחשבונות הבנק של החברות ולעשות כל פעולה בשמן ולקבל כל מידע ביחס אליהן; כי ביטלו את הרשאתו לגישה מרחוק למחשבי החברה ולנתוני החברה; וכי החליפו את המנעולים של המוסך במטרה למנוע ממנו גישה למוסך.

26. נוסף לכך, נטען, כי אדם וברוך הורו על הפסקת תשלום דמי השכירות עבור המבנה המשמש כמוסך, על ביטול הוראת הקבע שנלקחה בקשר למשכנתא, ועל הפסקת החזר התשלום בגין ההלוואה האישית שנלקחה לטובת המוסך, בעוד הם ממשיכים לקבל תשלומים אלו באופן שוטף.

27. עוד נטען, כי אדם וברוך שללו ממנו את ההטבות המגיעות לו כבעל מניות, ובכלל זאת ניתוק קו הטלפון שלו וביטול מספרו; אי מתן החזר לתשלום רישיון הרכב וביטוחו לשנת 2013; ביטול מנוי המי עדן, תיקון רכבי המשפחה במוסך ללא עלות ועוד.

28. לטענת אלי, הנתבעים עושים שימוש לרעה בכוחם ובשליטתם על החברה ומפלים אותו לרעה באמצעות קבלת החלטות העומדות בניגוד לטובת החברות, תוך הסתרת מידע מהותי הקשור אליהן והתעלמות מפניות שונות הנעשות מצדו לקבלת מידע על אודות ניהול החברות.

29. בנסיבות אלו, מבקש אלי סעד הצהרתי כי הנתבעים מנהלים את ענייניהן של החברות בדרך שיש בה כדי לקפח את זכויותיו; כי יש להורות על העברת הנתבעים ויוסי מניהול החברות ולהורות על מינוי מנכ"ל חיצוני אשר יפעל לטובת החברות; להצהיר כי ההחלטות שהתקבלו בישיבות מיום 27.8.2013, 29.9.2013 ו- 3.11.2013 הינן בטלות; להורות על מינוי רו"ח חוקר; להורות לאדם ולברוך לרכוש את מניותיו במוסך בהתאם לסכום שייקבע על ידי רו"ח או כלכלן שימונה על ידי בימ"ש; להורות לנתבעים לרכוש את מניותיו במרכז השירות בסכום שיקבע על ידי מומחה מטעם בימ"ש; להורות על השבת ההטבות והזכויות להן זכאים כל בעלי המניות בחברה; להורות על תשלום דמי שכירות והחזר הלוואת הבעלים; וכן כל הוראה וסעד נוסף אשר יבטיח ניהול הוגן ויעיל של החברות בהתאם להוראת סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

1
2...8עמוד הבא