39. לטענת החברות, כתוצאה מאי שיתוף פעולה של אלי בהליך משפטי שהתנהל מול חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן: "פלאפון") לבין המוסך, נאלץ האחרון לשלם סך של כ- 26,000 ₪. החברות אף טענו כי דרך ניהולו של אלי, חייבה את המוסך ליטול הלוואות ולנצל עד תום את תקרת האשראי, וגרמה לנזקי ריבית. לבסוף נטען, כי התנהגותו האלימה של אלי גרמה לחברות נזקים נוספים כגון נזק למחשבים ולמצלמות.
40. החברות טוענות כי המעילה של אלי נעשתה בדרכי תחבולה ומרמה, כגון באמצעות איחוד כרטסת החו"ז של בעלי המניות, כדי לא לאפשר ייחוס חובות ובאמצעות העסקת אנשי שלומו, הנותנים דין וחשבון רק לו. מעילה זו בכספי החברות, בוצעה על ידי אלי או מי מטעמו, והובילה אותן לסכנה ממשית של קריסה כלכלית.
41. אלי הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד, בו דחה את כל הנטען בה. לטענתו, כל מטרת התביעה הכספית היא להוות משקל נגד טענותיו התקפות בכתב התביעה העיקרית.
42. טענתו העיקרית של אלי היא שכל הפעולות אשר בוצעו על ידו בקשר עם ניהול החברות נעשו בידיעת ובהסכמת בעלי המניות, ובכלל זאת הגדלת מסגרת האשראי, נטילת הלוואות וכיו"ב. כך למשל, לצורך ביצוע פעולה כספית בחברות נדרשו חתימה של שני בעלי מניות. משכך, כל ההמחאות שהוצאו על ידי החברות היו חתומות על ידי שני בעלי מניות.
43. בכל הנוגע לכרטיסי האשראי, טען אלי כי לכל אחד מבעלי המניות הונפק כרטיס אשראי על שמו. לטענת אלי, כל הרכישות שבוצעו באמצעות כרטיס האשראי שלו נעשו לצרכי המוסך בלבד, בידיעתם המלאה ובהסכמתם המפורשת של ברוך ושל אדם. אלי לא ביצע רכישות בכרטיסי האשראי של אדם או ברוך, ורכישות אלו נעשו על ידם בלבד או על ידי אחד העובדים אשר התבקש על ידם לעשות כן. הטענה כאילו לאדם ולברוך לא הייתה גישה לכרטיסי האשראי היא טענה שקרית.
44. לטענתו, בהתאם לנוהג שהיה קיים במוסך, היו בעלי המניות רוכשים מדי יום, ממקומות שונים, באמצעות כרטיסי האשראי שלהם או מכספי הקופה הקטנה ארוחת בוקר או ארוחת צהריים להם ולפקידות. בימי שישי היו קונים אוכל עבור כל עובדי המוסך. כמו כן, מדי שנה היה מתקיים אירוע גיבוש באחד מהבתים של בעלי המניות ומעת לעת היו עורכים במוסך הרמת כוסית לציון חגים וימי הולדת. הכיבוד בגין אירועים אלו נרכשו באמצעות כרטיסי האשראי, כאשר בכל פעם נעשה שימוש בכרטיס אשראי אחר כדי לנצל באופן מקסימלי את מסגרת האשראי.
45. גם תשלומי הדלק של הרכבים החלופיים שהועמדו על ידי המוסך עבור לקוחותיו וכן תשלומי העבודה של רכבו של מנהל העבודה במוסך שולמו באמצעות כרטיסי האשראי של בעלי המניות (לרבות בתקופה שבה היו דלקנים ברכבים) או מכספי קופה קטנה.