46. באשר לביטוחים, טען אלי כי לכל בעלי המניות בחברה היו ביטוחים על חשבון החברה, לרבות ביטוחי רכב, ביטוחי בריאות, ביטוח חיים עבור ועבור בנות זוגם. כמו כן, החברה ערכה על חשבונה ביטוחי בריאות, ביטוח מנהלים והפרשות לפנסיה לכל עובדיה. הואיל וילדיו של אלי עבדו בחברה (הבן ניב והבת גל), ערכה החברה עבורם ביטוחים על חשבונה. בהקשר זה אף צוין, כי החברה המשיכה לשלם את הביטוחים עבור גל גם לאחר סיום העסקתה בעבודה וזאת באישור ובהסכמת אדם וברוך. הסכמה דומה ניתנה גם לברוך לתבוע את הביטוח בגין צינתורים שעבר והפקדת כספי הביטוח שהתקבלו לחשבונו האישי ולא לחשבון החברה.
47. בכל הנוגע לרשויות המס, נטען כי בהתאם להסכמות השכר בין הצדדים היה זכאי אלי במשכורת נטו של 7,000 ₪. ממשכורת זו בוצעו כל ההפרשות הסוציאליות. אלי דחה בתוקף את הטענה כי קיבל החזר מס של מאות אלפי שקלים.
48. באשר לטענות החברות בדבר תגמולי המילואים נטען כי בין בעלי המניות הייתה הסכמה כי אלי מקבל את ימי המילואים ששולמו לו בנוסף למשכורתו החודשית. לטענתו הסכמה דומה הייתה גם עם ברוך, לפיה הוא מקבל שכר גם בימים בהם הוא נעדר מהעבודה. בכל מקרה, נטען כי סכום תגמולי המילואים לא מסתכם בסכום הפיצוי שנתבע.
49. באשר לטענות החברות בדבר רכישות ושיפוצים פרטיים שנעשו על חשבון החברות, טוען אלי כי המזגנים שנרכשו בכספי המוסך הותקנו במשרד הקבלה ובחדר הלקוחות של המוסך ולא בבית הפרטי של אלי. גם עבודות פתיחת הגלריה והתקנת המדרגות בוצעו במוסך ולא בביתו של אלי.
50. בכל הנוגע לפעולות בניית הסכך ועבודות האלומיניום שבוצעו בקשר אליו, נטען כי עבודות אלו נעשו בידיעתם ובהסכמתם המלאה של אדם וברוך בזמן אמת, וכי בסיומה ביצעו הצדדים התחשבנות כספית. בהקשר זה נטען, כי בין בעלי המניות הייתה הסכמה לפיה היה רשאי כל אחד מבעלי המניות לבצע רכישות פרטיות ו/או עבודות פרטיות על חשבון החברה, וזאת על מנת לחסוך את רכיב המע"מ וכדי שיהיה ניתן להכיר בה כהוצאה של החברה. בהמשך היו עושים בעלי המניות מעת לעת התחשבנויות כספיות וקיזוזים.
51. באשר לטענות החברות בדבר רכבים, נטען כי בהתאם להסכמות הצדדים מכרו בעלי המניות את הרכבים שהיו בבעלותם ותחתם רכשו ברכבים חדשים, כאשר החברה נשאה בגובה ההפרש שהיה דרוש להשלמה. אלי דוחה את כל יתר טענותיהן של החברות ביחס לרכבים, לרבות הטענה כי העביר בעלות מרכב שהיה רשום על שמו של אדם ללא הסכמתו, ומבלי שקיבל על כך תמורה. אלי גם טען שאין היגיון בטענה כאילו לקח לרשותו רכב של לקוח המוסך אשר לא שילם עבור התיקון, וכי אם היה בכך אמת אז לקוח החברות היה מגיש מזמן תביעה בגין כך.