פסק דין משלים
3. הקטין א' ס' (להלן: "הקטין") נולד ביום _______ בקייב שבאוקראינה.
הקטין נולד לאחר הליך פונדקאות, בו הופרתה ביצית של תורמת אנונימית בזרעו של המבקש, א' ס' (להלן: "המבקש") והושתלה ברחמה של פונדקאית אזרחית אוקראינה, הגב' ש' נ' ו'.
2. לאחר שבוצעה בדיקת רקמות לקטין ולמבקש, ניתנה ביום 18.3.12 חוות דעת הקובעת כי המבקש הוא אביו של הקטין.
בהתאם לכך, ניתן פסק דין, המצהיר כי המבקש הוא אבי הקטין וכי על המשיב לעדכן את הדבר במרשם האוכלוסין.
3. הצדדים נותרו חלוקים ביחס לסעד הנוסף אשר נתבקש בעתירתם של המבקשים, ולפיו יש להוסיף ולהצהיר כי המבקשת היא אם הקטין. יש לציין, כי בדיון שנערך בעניין זה נתמנתה המבקשת בשלב זה כאפוטרופא נוספת לקטין.
טענות המבקשים:
4. המבקשים הציגו לפני בית המשפט את תעודת הלידה שהוצאה עבור הקטין באוקראינה, ובה נרשם הקטין כבנם של המבקשים. לשיטתם, יש להכיר בתעודת הלידה ולרשום את אמהותה של המבקשת על הקטין בהתאם.
המבקשים תמכו בקשתם בחוות דעת בדבר הדין האוקראיני אשר צורפה לבקשתם.
בהתקיים נסיבות אלה, דרישת המשיב, המתנה את רישומה של המבקשת כאם הקטין בקיומו של הליך אימוץ אינה מידתית ויש לדחותה.
זאת ועוד, בהתאם לפסיקה רבת שנים אשר ניתנה בבית המשפט העליון, על המשיב לרשום את האמור בתעודת הלידה ככתבו וכלשונו , בלא להרהר אחר הדברים.
5. בדיון שנערך לפניי הוסיפו המבקשים וטענו, כי על פי חוק תרומת ביציות, תש"ע – 2010 (להלן: "חוק תרומת ביציות") יהיה היילוד ילדה של האם הנתרמת לכל דבר ועניין.
אף בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד) התשנ"ו – 1995 (להלן: "חוק ההסכמים"), יינתן בתום ההליך צו הורות.
על כן, אין מקום להפלות את מי שנאלצו לקיים הליך פונדקאות בחו"ל ולמנוע מהם תוצאה זהה לזו שתתקבל בתום הליך פונדקאות או תרומת ביצית המתקיימים בארץ.
כמו כן, היות והמבקשים מתעתדים לנקוט בהליך פונדקאות נוסף בארץ, אין מקום להפלות בין הקטין ובין הילד העתיד להיוולד מן ההליך שיתקיים בארץ כאשר על אף שמדובר בהליכים זהים, ביחס לראשון ינתן צו הורות בתום ההליך ואלו בנוגע לאחרון יידרשו המבקשים לנקוט בהליך של אימוץ.
טענות המשיב:
6. אליבא המשיב, היות והמבקשת אינה תורמת הביצית ממנה נולד הקטין, והיא אף לא נשאה אותו ברחמה לא ניתן לקבוע את אימהותה על הקטין בלא הליך אימוץ. דווקא ההסדרים הקיימים תרומת ביציות ובחוק ההסדרים מחזקים את הנחת המוצא, כי בהעדר זיקה בין האם לקטין, לא ניתן לקבוע כי היא אימו.
7. הליך פונדקאות בחו"ל טרם הוסדר בחקיקה ולפיכך לא ניתן להחיל את ההסדר הקיים בארץ במקרה זה.
יחד עם זאת, ועדה ציבורית אשר מונתה בין היתר על מנת להסדיר את יחסי ההורות במקרה שכזה טרם סיימה את עבודתה, ויש להמתין למסקנותיה וליישומן.
8. משרד הפנים מסרב, במקרים מסוימים, לבצע רישום על פי תעודת לידה ממדינה זרה, בשעה שעולה החשש כי תוכנה של התעודה אינו נכון.
דיון והכרעה:
9. הליך פונדקאות המבוצע בחו"ל אינו מוסדר בדבר חקיקה כלשהו בישראל והפרוצדורה במקרים אלו נסמכת על נוהג בלבד. לעומת זאת, בארץ, הוסדרה הפונדקאות בחוק ההסכמים.
חוק ההסכמים קובע בסע' 2(1) כי אחד התנאים לביצוע ההליך הוא חתימת הסכם בין הזוג לבין האם הפונדקאית, ואישורו של ההסכם בידי ועדת האישורים.
חברי וועדת האישורים הם שני רופאים בעלי תואר מומחה ביילוד ובגניקולוגיה, רופא מומחה ברפואה פנימית, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן ואיש דת לפי דתם של הצדדים להסכם (סע' 3(א) לחוק ההסכמים).
10. על פי סע' 4(א) לחוק ההסכמים, תוגש בקשה לאישור הסכם באופן הבא:
" בקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים תוגש לועדת האישורים בצירוף מסמכים אלה:
(1) הצעה להסכם לנשיאת עוברים;
(2) חוות דעת רפואית בדבר אי היכולת של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון, או כי ההריון עלול לסכם משמעותית את בריאותה;
(3) חוות דעת רפואית בדבר התאמה לתהליך של כל אחד מן הצדדים להסכם;
(4) הערכה פסיכולוגית בדבר התאמה לתהליך של כל אחד מן הצדדים להסכם;
(5) אישור של פסיכולוג או עובד סוציאלי כי ההורים המיועדים קיבלו ייעוץ מקצועי מתאים, לרבות בדבר אפשרויות הורות אחרות.
(6) התקשרו הצדדים להסכם לנשיאת עוברים בעקבות הסכם תיווך בשכר, יוגש ההסכם לועדה בצירוף פרטי המתווך."
רק לאחר שנוכחה הועדה כי נתקיימו התנאים הקבועים בחוק, ולאחר שנשקלו כל הנתונים העולים מחוות הדעת, יאושר ההסכם בידי ועדת האישורים (סע' 5 לחוק ההסכמים).
11. על פי דברי ההסבר לחוק ההסכמים "בבואה לאשר את ההסכם, על ועדת האישורים לבחון כל מקרה לגופו. משנוכחה ועדת האישורים, לאחר בחינת חוות הדעת שהוגשה לה והדברים שהושמעו בפניה, כי נתקיימו כל התנאים הקבועים בסע' 2 לחוק, וכי הצדדים להסכם בשלום לעשותו, רשאית היא לאשר את ההסכם, או לאשרו בתנאים".
12. ראוי להדגיש, כי בהתאם לחוק ההסכמים, קיימת אפשרות לביצוע פונדקאות בשעה שהביצית המופרית אינה של האם המיועדת. לעניין זה ראו הגדרת "הורים מיועדים" בסעיף 1 לחוק ההסכמים: "בני זוג המתקשרים עם אם נושאת לשם הולדת ילד" וכן סע' 2(4) לחוק, הקובע כי אחד התנאים להתקיים ההליך הוא כי הזרע המשמש להפריה החוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת.
13. צו הורות יינתן רק לאחר הולדתו של הילד וקבלת תסקיר, ולאחר שבית המשפט ייווכח כי הדבר אינו נוגד את טובתו של הילד.
משמעות צו ההורות היא, כי ההורים המיועדים הם הורים ואפוטרופסים בלעדיים על הילד, והוא יהיה ילדם לכל דבר ועניין (סע' 12 (א) לחוק ההסכמים).
14. בדיקת ההסדר הקבוע בחוק תרומת ביציות, מעלה כי תרומת ביציות יכולה לשמש לצורך השתלה בגוף אם נתרמת, או לצורך השתלה באם נושאת על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (ראה סע' 11 לחוק תרומת ביציות).
מטבע הדברים, כאשר מדובר בהליך פונדקאות, כי אז יחול חוק ההסכמים, ואילו כאשר הביצית מושתלת ברחמה של הנתרמת, או אז "יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין", הנתרמת היא זו שהביצית מושתלת בגופה, על פי סע' 11 לחוק תרומת ביציות, וזאת להבדיל מאם פונדקאית.
מכאן, כי אין המבקשים יכולים לסמוך ידם על הוראות חוק תרומת ביצית, שכן החוק איננו חל במקרה בו ניתנה תרומת ביצית לצורך השתלתה באם פונדקאית.
15. משבחנו את ההסדר הקיים בנוגע לפונדקאות המבוצעת בארץ יש לפנות ולבחון את התהליך שנערך בין המבקשים לבין האם הפונדקאית.
על פי חוות הדעת שהוגשה מטעמו של עורך הדין ל' ס' ב' ס', התקשרו המבקשים עם האם הפונדקאית בהסכם מיום 5.4.11.
היחסים בין הצדדים הוסדרו בהסכם, כאשר המגבלה היחידה שמציב הדין המקומי, האוקראיני, היא כי ההסכם יענה על הדרישות העיקריות של החוק האזרחי, ותו לא.
16. על פי חוות הדעת, חייבים מוסדות אוקראינה לרשום את עובדת הלידה של תינוק שהוריו מסרו אותו בהיותו עובר לאם הפונדקאית.
מכאן, כי לכאורה התנאי הבלעדי לרישום ההורות הוא היות שני ההורים "ההורים שנתנו את העובר לאם הפונדקאית". לא נערכת בדיקה מקדימה בנוגע להתאמת הצדדים לתהליך, ואף לא מוגשת חוות דעת בעניינם של ההורים המיועדים. מדובר ברישום טכני בלבד.
זהו, אם כן, ההבדל המרכזי בין הליך פונדקאות המבוצע בארץ לזה שבוצע במקרה הנדון.
בעוד שהפונדקאות בארץ נתונה לפיקוח מקצועי מתחילתה עד סופה, כאשר ההליך כפוף למבחן כפול, הן בתחילתו וטרם אישור הסכם הפונדקאות ובנוסף לאחר לידתו של התינוק, הרי ההליך שבוצע באוקראינה נסמך על אותו הסכם בין המבקשים לאם הפונדקאית, והוא נעדר ליווי מקצועי.
תעודת הלידה, המעידה על כך שהמבקשים הם הוריו של הקטין, איננה משקפת איפוא קיום הליך מסודר בו נבחנה התאמתם של המבקשים בכלל ושל המבקשת בפרט, ליטול בו חלק.
משעה שבחרו המבקשים לבצע את ההליך בחו"ל, מתוך ידיעה כי התאמתם לתהליך אינה נבחנת כלל, עליהם להיות מודעים לצורך בקבלת חוות דעת, למיצער בכל הנוגע למבקשת, לצורך קביעה כי היא אימו של הקטין לכל דבר ועניין, אלא שהמבקשים חפצים לפסוח על שלב זה.
17. חשוב להדגיש, כי המבקשים בחרו לפנות לבית משפט זה בבקשה למתן פסק דין המצהיר על אימהותה של המבקשת, להבדיל מעתירה למתן צו למשרד הפנים לרישום המבקשת כאימו של הקטין, המחייבת פניה לבית המשפט העליון מכוח סע' 15 (3)(2) לחוק יסוד השפיטה.
18. עתירה נגד משרד הפנים נדונה בבג"צ 1779/99 ברנר קדיש נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו] בו קבע בית המשפט העליון כי על פקיד הרישום לרשום את אימהותן של העותרות בהתאם לצו האימוץ שניתן בארה"ב.
אולם, בפרשת ברנר קדיש דובר ברישום אימהות לאחר הליך אימוץ מסודר שנערך בארה"ב, בבית המשפט בקליפורניה, בניגוד למקרה שלפנינו, בו הוכח כי לא נתקיים הליך בעקבותיו הוכרה הורותם של המבקשים, וכי תעודת הלידה ניתנה למבקשים אוטומטית עם לידתו של הקטין.
19. חיזוק לאמור לעיל נמצא בבג"ץ 6483/05 קעדאן נ' שר הפנים, [פורסם בנבו]. שם הוצג לפקיד המרשם פסק דין שניתן בבית הדין השרעי.
בית המשפט העליון קבע שם כך:
"תכלית חוק המרשם היא, בין היתר, לשקף את רישום ההורות לילדים באופן שהרישום יהווה הוכחה לכאורה לאמיתות תוכן הרישום. לשם ביסוס אמיתות התוכן כאמור, הוקנו בידי פקיד הרישום כוחות וסמכויות לדרוש מידע ונתונים בדבר ההורות כמשמעה האזרחית, כנדרש על פי חוק המרשם. פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת כלשהי מהווה בסיס לרישום ראשון של הורות במרשם, אלא אם כן קביעת ההורות בפסק הדין אינה מצביעה בהכרח על זיקה ביולוגית בין מבקש הרישום לילד, אלא נעשית על פי מבחנים ראיתיים אחרים ולצרכים אחרים".
היות ופסק הדין השרעי לא שיקף את ההורות הביולוגית בין האב לילדו, רשאי היה פקיד הרישום להפנות את האב לספק ראיות נוספות בדבר קשר ההורות על ילדו.
ואם כך הם פני הדברים בנוגע לסמכותו של פקיד הרישום, קל וחומר כאשר עוסקים אנו בסמכותו של בית המשפט.
20. במקרה הנדון, אין בית המשפט רשאי להתעלם מן העובדה שתעודת הלידה הקובעת את אימהותה של המבקשת על הקטין איננה משקפת את ההורות הביולוגית על הקטין. המבקשת לא נתנה את הביצית אשר שימשה לביצוע ההפרייה והיא אף לא נשאה את הקטין ברחמה.
על כן, לא ניתן להיעתר לתובענה ולהצהיר על אותה אמהות רק בשל קיומה של תעודת לידה אשר אין חולק בדבר אי נכונותה בכל הנוגע למבקשת.
21. יש להבהיר, כי טענת המבקשים בדבר קיפוח הקטין שנולד מפונדקאית בחו"ל, ואשר ייזקק לאימוץ על ידי המבקשת לעומת הילד הצפוי להיוולד מהליך פונדקאות בארץ, לגביו יינתן צו הורות לאחר לידתו, אינה יכולה לשמש נימוק למתן פסק דין לאימהות במקרה הנדון, לנוכח ההבדלים המשמעותיים בין ההליך הנערך בארץ לזה המתקיים בחו"ל.
22. לא ניתן לקבל את עמדתם של המבקשים, החפצים לדלג על המבחן הדו – שלבי אותו עוברים מי שחפצים בצו הורות בתום הליך פונדקאות, ולקבעו כי די בכך שהמבקשים חתמו על הסכם פונדקאות בחו"ל וכי ניתנה להם תעודת לידה, על מנת לקבוע כי המבקשת היא אימו של קטין, שעה שלא עורב בתהליך איש מקצוע, לא הוגשה כל חוות דעת ולא ניתן תסקיר המתייחס ליכולתה של המבקשת לשמש אימו של הקטין.
23. יובהר, כי בית המשפט שוקל לנגד עיניו את הרצון שלא תעלה לעולם כל טענה מפי מאן דהוא אשר יהיה בה כדי לפקפק באימהותה של המבקשת על הקטין. יש למנוע כל אפשרות ופתח לאמירה כי אימהות זו נסמכת על תעודה שהוצאה כלאחר יד. מטרה זו תושג, בנסיבות העניין, רק באם יאומץ הקטין בידי המבקשת, ורק אז יהיה הקטין לילדה של המבקשת לכל דבר ועניין.
24. זה לא מכבר ניתנו בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן פסק דין והחלטה אשר עסקו בהיבטים נוספים של השאלות העומדות לדיון כאן.
בתמ"ש 60320/07 ת.צ. ואח' נ' היועמ"ש [פורסם בנבו] דובר בשתי בנות זוג אשר ערכו הפרייה בביצית של האחת מזרע של תורם, והשתלת העובר ברמה של האחרת. לאחר שהקטין נרשם כבנה של היולדת נתבקש בית המשפט לרשום את בת הזוג השניה, ממנה נלקחה הביצית, כאמו של הקטין.
בית המשפט, כב' השופטת עליסה מילר, קבע כי מחד בחר המחוקק הישראלי להכיר באימו יולדתו, להבדיל מאימו הורתו, כאימו של יילוד. מאידך, קשר הדם בין המבקשת לבין הקטין אינו מאפשר נקיטה בהליך אימוץ.
על כן, נקבע כי בהתאמה לחוק ההסכמים, יוגש תסקיר דומה לתסקיר התומך בבקשה למתן צו הורות, במסגרתו תנתן חוות דעת בעניין טובתו של הקטין.
בזיקה לכך, העדר קשר הדם בין המבקשת לבין הקטין כאן מכתיבים בהכרח נקיטה באימוץ.
25. תמ"ש 10509-10-11 י.פ נ' היועמ"ש [פורסם בנבו] עניינו פונדקאות שבוצעה בחו"ל מביצית של האם וזרעו של האב. בית המשפט נתבקש להכיר בהורותם של המבקשים על בסיס תעודת הלידה הגיאורגית ולחלופין על פי בדיקת רקמות.
כב' השופטת שפרה גליק קבעה כי אין לאשר את ההורות הנטענת רק על סמך תעודת הלידה, לנוכח ההסכמה שהביעו המבקשים לעריכת בדיקת רקמות. יחד עם זאת, הוסיפה כב' השופטת כי נימוקי המבקשים בעניין זה מקובלים עליה.
היות ואף שם נקבע כי קיים קשר ביולוגי בין המבקשים לקטין, הרי שאין להטיל על האם לאמץ את מי שהינו ילדה ולפיכך הפתרון יימצא בעריכת בדיקת סיווג רקמות.
יש לזכור, כי תעודת הלידה שיקפה את אותו קשר ביולוגי בין הקטין לבין שני ההורים, כך שלא נוצרה סתירה בין המידע המצוי בתעודה לזיקה הביולוגית בין הקטין לבין המבקשים, והאבחנה בין החלטתה של כב' השופטת גליק למקרה דכאן – ברורה.
26. בעוד פסק דין זה קורם עור וגידים, נסתיימה עבודתה של הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל בראשותו של הפרופ' שלמה מור יוסף, וביום 20.5.12 הוגשו המלצותיה של הוועדה.
27. בפרק העוסק בפונדקאות מחוץ לישראל הצביעה הוועדה על הקשיים המלווים את ההכרה בפונדקאות המבוצעת בחו"ל:
" לצד הפונדקאות בישראל על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים , התפתחה בשנים
האחרונות תופעה של ישראלים הנוסעים לחו "ל על מנת להביא לעולם ילד באמצעות פונדקאית תושבת המדינה הזרה ....
לאור העובדה שהפונדקאות מחוץ לישראל לא הוסדרה עד עתה בחקיקה ישראלית היא מעוררת קשיים רבים – משפטיים ומוסריים , ומדינת ישראל נדרשת לה בדיעבד , כאשר הזוגות והיחידים המבקשים להיכנס עם הילד שנולד , לישראל , להעניק לו אזרחות ישראלית ולהכיר בו כילדם לכל דבר ועניין ...
ברמה המשפטית מתעוררת בעיית ההכרה בהורות - חוק הסכמים לנשיאת עוברים מסמיך כיום את בית המשפט לתת צו הורות רק כאשר מדובר במי שביצעו את הפונדקאות בישראל , לאחר שיקבלו את אישורה של ועדת האישורים . צו הורות הוא מכשיר משפטי ייחודי שמקים חוק הסכמים לנשיאת עוברים ואינו חל במקרים שלא נעשו לפי חוק זה . לפיכך , כאשר מדובר במי שביצעו את הפונדקאות בחו "ל , ללא אישור הועדה ושלא לפי כללי החוק , אין כיום אפשרות משפטית להכיר בהורותם לכל דבר ועניין , רק מכח הסכם הפונדקאות . בחלק גדול מהמקרים אף לא ניתן פסק דין במדינת החוץ ומדובר בהסכם בלבד .
בהעדר אפשרות ליתן צו הורות נותרות שתי הדרכים היחידות הקיימות היום בחקיקה להכרה בהורות – הורות גנטית והורות מכח אימוץ . יצוין כי הצורך בהסדרת מעמד הילד וההורים המיועדים מתעורר כבר בסמוך ללידה , כאשר ההורים המיועדים מבקשים ממשרד הפנים להתיר את כניסתו של הילד לישראל ולתת לו אזרחות ישראלית .
משרד הפנים דורש להוכיח את ההורות הגנטית של האב המיועד בדרך של בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי חוק מידע גנטי התשס"א - 2000 הנעשית טרם כניסת הילד לישראל .
לאחר מכן על בת הזוג של האב הגנטי , לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש לאמץ את ילדו של בן הזוג .
עו "ד נשר ציינה במכתב את הקושי המתעורר לגבי הכרה באם המיועדת , לאור העובדה שהיא אינה היולדת".
וכך המליצה הוועדה :
"הוועדה דנה בקשיים המשפטיים והמוסריים המתקיימים כיום לגבי פונדקאות חו”ל , וממליצה:
1. לאור העובדה כי מדובר בתופעה בין ארצית , ישנה חשיבות לתיאום בין -מדינתי ובין
לאומי בסוגיה , הן בשל הפיקוח הנדרש על מנת למנוע ניצולן של נשים , והן על מנת
למנוע פיצולי מעמד בין מדינות באשר לקביעה מיהו הורה של הילד ומהי מדינת
אזרחותו . על כן מקווה הוועדה כי הפונדקאות הבינלאומית תוסדר בעתיד על ידי
אמנה בינלאומית , כמו זו הקיימת לגבי האימוץ הבינארצי , אשר תבטיח סטנדרטים
ראויים בביצוע הפונדקאות במדינות השונות . הוועדה קוראת לממשלת ישראל
ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול לקידום הנושא .
2. במישור הפנימי של מדינת ישראל - הוועדה ממליצה כי מדינת ישראל תסדיר את אופן
ההכרה בפונדקאות הנעשית מחוץ לישראל . יש ליצור מסלול ובו ערובות , גם אם לא
מלאות , לכך שיישמרו זכויותיהן של הנשים הפונדקאיות , כפי שיפורט להלן :
א . וועדה בינמשרדית תכיר במרפאות בחו"ל , בהתבסס על בדיקת מסמכים הנוגעים
לצד הרפואי , ובהתייחס גם לנושא קבלת ההסכמה מדעת של הפונדקאיות להליך
והתנאים הניתנים להם על פי ההסכמים .
ב. ההכרה תנתן לאחר בדיקה כי הדין הזר מתיר פונדקאות ומכיר בה באותה מדינה
(מודל דומה של הכרה במרפאות קיים היום לגבי תרומות ביציות בחו"ל).
ג . ביצוע פונדקאות במסגרת המסלול המוכר המתואר בסעיף זה , יזכה בהקלות
בדרישות להכרה בהורותו ולכניסה לישראל :
1. ניתן יהיה לבצע את הבדיקה הגנטית , הנעשית לצורך הכניסה לישראל , ללא צורך בקבלת צו בית משפט בישראל .
2. ניתן יהיה לקבל צו הורות בישראל ללא צורך בפנייה להליך של אימוץ , וזאת על יסוד הסכם הפונדקאות שנערך בחו "ל בצירוף בדיקה גנטית .
3. ניתן יהיה לבצע במימון ציבורי את שלב הפריית הביצית בישראל ,ככל שקיימת זכאות לכך , בדומה לפונדקאות המתקיימת בישראל .
ד . רופאים ישראלים לא יורשו לבצע או להיות מעורבים בפונדקאות מחוץ לישראל המתבצעת במרפאות שלא קיבלו הכרה כאמור בסעיף 2א 'לעיל . הפרת הוראה זו תחשב עבירה פלילית ומשמעתית .
ה . אדם שיתווך לביצוע הליך פונדקאות במרפאות שלא קיבלו הכרה כמפורט בסעיף 2א ' לעיל - יעבור עבירה פלילית .
ו . הכ רה בהורות כתוצאה מפונדקאות שנעשתה במרפאות שלא קיבלו הכרה – המצב הקיים יוותר על כנו .
הוועדה הייתה ערה לכך כי היא לא תוכל למנוע מישראלים לפנות לביצוע פונדקאות בחו"ל במרפאות שלא יוכרו , אך מקווה ומעריכה כי אם יוכרו מספר מרפאות בחו "ל , יש להניח כי ישראלים יעדיפו לפנות אליהן , שכן מי שיפנה למרפאה שלא תוכר , לא יוכל להיעזר ברופאים ישראלים ולא יוכל לקבל צו הורות בסוף ההליך , במסגרת ההליך המקוצר המוכר שתואר לעיל .
בחלק מן המקרים אף יהיה על ההורה המיועד לעבור הליכי אימוץ כפי שקיים היום , וההכרה בו כהורה תהיה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ללא שתהיה כל ערובה לקבלת הכרה זו ."
28. אף כי המלצות הוועדה טרם עוגנו בדבר חקיקה, ההמלצה הנוגעת להכרה בהורות לאחר פונדקאות בחו"ל מסוייגת אך למקרה בו בוצעה הפונדקאת במרפאה אשר קיבלה הכרה, שאם לא כן מבהירה הוועדה כי לא ייעשה שינוי מן המצב הקיים, בו על מי שאינו הורה ביולוגי לאמץ את הילד שנולד.
כך, העדר פיקוח על התהליך, כמו גם על המרפאה בה בוצעה ההפרייה, מכתיבים פתרון יחיד, לפיו על המבקשת לאמץ את הקטין, בלא אפשרות לקצר את התהליך, כפי עתירתם של המבקשים.
29. אשר על כן, ומכל האמור לעיל, אין לי אלא לדחות את הבקשה למתן פסק דין המצהיר על אימהותה של המבקשת על הקטין.
היות ולשלב הביניים מונתה המבקשת כאפוטרופא נוספת לקטין, לא נוצרה כל פגיעה בהתנהלותה היומיומית בקשר לקטין, וזאת עד אשר יסתיים הליך האימוץ בו עליה לנקוט.