ארנון מביא את עובדת קיומו של משא ומתן בין בעלי המניות סביב כינון מועצת מנהלים רחבה כנתון הסותר קיומו של ההסכם. לו היה הסכם בין ארנון לזאב לא היה ארנון נדרש כדבריו באינטנסיביות כזאת למשא ומתן בקשר לכינון מועצה.
מבלי לגרוע מטענותיו הנ"ל בדבר הכחשת קיומו של ההסכם, מוסיף וגורס ארנון כי נסיבות הענין והתנהגות הצדדים מלמדות על כך כי מעולם לא ראו הצדדים עצמם קשורים בהסכם שכן לא קויימה ולו התחייבות אחת מן ההתחייבויות המופיעות באותו מסמך.
לדוגמא היא מפנה לסעיף 4למה שמכונה על ידו "טיוטת ההסכם" לפיו הסכימו זאב וארנון להודיע לחברה מיד לאחר רכישת מניות קורת על מינויים של ארנון וזאב כדירקטורים בו בזמן שארנון מונה לדירקטור רק ביום 30.8.87וזאב ביום .27.9.89
ו. זאת ועוד; בסעיף 7להסכם זאב-ארנון הוגבלה זכות המכירה של מניות כל צד בקבלת הסכמה בכתב מראש של הצד השני, והנה מתברר כי זאב הפר התחייבות זו על ידי מכירת % 5.26ממניותיה של צנה לחברת evergreenואף העניק לחברה אופציה לרכוש כמות מניות נוספת, עד % 25מן ההחזקה לפחות.
הפרה זו היתה, כטענת ארנון, בוטה כי בעטיה הוכנס לידיעות אחרונות לראשונה גורם שאיננו נמנה על בני משפחת מוזס או מייסדי העתון. פעולה אחרת בניגוד לטיוטת הסכם זאב-ארנון מתיחסת לסעיף 9לפיו התחייבו הצדדים לפעול במשותף להבטחת תוקפן של מניות היסוד בחברה; זאב פעל בניגוד לגישה שבאה לידי ביטוי בסעיף 9האמור שהרי הוא פתח בהליכים בענין העברתו מתפקידו בהם טען נגד תקפן הבלעדי של מניות היסוד בכל הנוגע למינוי דירקטור.
ז. זאב גם לא פעל לפי סעיף 12להסכם הנ"ל שקובע תניית בוררות. הוא הדין, לגבי סעיף 13, שדן בישוב מחלוקות על ידי פניה לבוררות לפי סעיף .12
אשר על כן הוסיף ארנון וטען, כטענה חלופית להכחשת עצם קיומו של ההסכם, כי הוא מודיע בזה על ביטול ההסכם מחמת הפרתו היסודית.
כן טוען ארנון כי זימון אסיפת בעלי מניות היסוד ליום 5.1.95על ידי זאב וצנה לא היה כדין מאחר ונעשה על ידי מי שלא מייצג את רוב בעלי מניות היסוד, וללא פניה קודמת לחברה.
לבסוף פונה ארנון למה שהוא מכנה מאזן הנוחות: לדבריו אין לשנות על ידי צו זמני את המצב הקיים בחברה מזה כשנה לאחר שמצב זה אושר בפס"ד של בית המשפט העליון. הענות לבקשה עלולה ליצור קפאון בדירקטוריון ולא ניתן יהיה להפעיל את החברה כדבעי. ניהול קונצרן ידיעות אחרונות צריך להעשות בהרמוניה ותמימות דעים ומינוי של זאב כמנהל, ולו לתקופה קצרה, יגרום נזק קשה לחברה.