הסכם שננטש הוא בגדר תוצאה בלתי הפיכה, כי ההסכם הפך על ידי נטישתו לאות מתה, ואין אפשרות להחיותו גם אם חל שינוי בנסיבות או שינוי בטעמו של אחד מן הצדדים.
המשיבים תומכים את התיזה שלהם על:
Pp 1991rochester) d contracts 2a american jurisprudence. 17( Com. A 5283D 2restatement, contractsועל (555-554
וכן על שורה של פסקי דין אמריקאים וישראליים וביניהם: ע"א 2702/92גינצברג נ' בן יוסף, מז(1) 540; ע"א 404/94אגברה נ' אגברה, פ"ד מט(2) 508וע"א 156/76שטרן נ' פרידמן, פ"ד לא(1) 572ועוד.
בטענתם בדבר נטישה או זניחה מסתמכים המשיבים על אי ביצועו של ההסכם, משא ומתן המאוחר להסכם שהושתת על בסיס שונה מן ההסכם, הפרות יסודיות של ההסכם על ידי זאב ואי אכיפת ההסכם ואי עמידה על הזכויות החוזיות.
--- סוף עמוד 21 ---
אי ביצועו של הסכם זאב-ארנון מתבטא בכך שהמרכיב המרכזי שבו, היינו מינוי הדירקטורים, לא קויים. רכישת המניות מקורת נסתיימה ביום 28.11.86וארנון מונה למנהל רק ביום 30.8.87, בו בזמן שזאב מונה ביום 27.9.89, היינו כעבור כשנתיים וחצי.
המציאות השתנתה אחרי חתימת ההסכם והצדדים הגיעו להסכמות השונות מאלה שהיו קבועות בהסכם.
שינוי הנסיבות גם מצא ביטויו בנסיונות החוזרים ונשנים לנסח הסכמים חדשים ושונים בנושאים הרלוונטיים.
באותה תקופה הוקם גוף מנהל, היו מגעים להרחבת הדירקטוריון, נרתעו מהדחתו של יודקובסקי כדי למנוע זעזועים, פרשת הסכסוך עם דפוס גרפוליט שבבעלות עודד מוזס, אשר לטענת ארנון היתה הרקע למינוי כמנהל, הסכסוך בקשר למקומונים אשר היה הרקע לטענה למינויו של זאב, בחירתו של זאב על ידי בעלי מניות לפי שיטה הנוגדת את ההסכם ועוד.
לפי הטענה של זאב, נחתמה הודעת ההדחה שלו כמנהל על ידי העזבון ולפי פרשנותו, נעשה הדבר כדי שארנון, שהיה חתום על ההסכם לא יפר בכך את ההסכם. במלים אחרות, נובע מכך כי גם ארנון הכיר בתוקף ההסכם וניסה להימנע מהצגתו כמפר. דא עקא, תיזה זו נוגדת את מטרת ההסכם שהיא השגת רוב בכוח ההצבעה באסיפה הכללית ורוב כאמור ניתן היה להשיג רק אם גם העזבון היה שותף להסכם, אולם אם העזבון הוא שותף להסכם, נופלת הפרשנות של זאב שהוצגה לעיל.
יתרה מכך, אין במקרה כזה גם הסבר לכך מדוע לא דרשו המבקשים את אכיפת ההסכם בהליכים הקודמים. זאב גם לא ניסה לפעול לפי סעיף הבוררות שבהסכם. יחד עם זאת, חיפש פתרונות אחרים ליישוב הסכסוך כגון עריכת הסכם חדש או הקמת גוף מנהל. לא הופעל גם סעיף 13להסכם המכוון למקרים בהם יש מבוי סתום, אשר לא נראה מוצא ממנו.