בעניניו האישיים ובה בשעה גם את ידיעות אחרונות והחברות הקשורות. ארנון קובע כמובן מה הנושאים שיימסרו לעו"ד שטרן.
מאחר וההליכים האישיים מתנהלים גם עם בעלי מניות אחרות, יש כאן ניגוד אינטרסים אינהרנטי ואין להבין איך יתכן שעו"ד שטרן יוכל לחלק באופן אובייקטיבי את הסכומים והחשבונות בין ארנון אישית לבין ידיעות אחרונות והחברות הקשורות. החישוב הגלובלי של השכר כפי שהוגשו נוגד את הנוהג המקובל במשרדו של עו"ד שטרן לחשב השכר לפי שעות עבודה. נוצר על כן רושם של הסוואה, כל זה אירע כאשר כבר מתנהלים הליכים אלה.
למשל בחשבונות צויין כי השרות המשפטי ניתן בקשר לתביעת יודקובסקי, היינו בענין ידיעות תקשורת. בתביעה האמורה, כך נטען כאן, יצגו הפרקליטים את ארנון וחברת פולן ולא את ידיעות אחרונות או ידיעות תקשורת, שהיו מיוצגים אותה עת על ידי עו"ד אחר.
לא ניתן היה לכן, לייחס % 40מסכום זה לידיעות אחרונות או לידיעות תקשורת, כפי שנעשה בסוף שנת .1996אחרי שהנושא עלה בהליכים אלה, בוטל החיוב והסכומים הוחזרו לחברה (ללא הצמדה וריבית) .
המשיבים טוענים כי לשם השוואת התשלומים ונוכח סירוב של מנהל ידיעות תקשורת לשלם מכספי החברה שבניהולו חשבונות עבור עבודות שאינן נוגעות לחברה, נוצר חשבון ביניים המכונה "חשבון מעבר של ידיעות אחרונות".
ה. בענין גלעד; התברר בנושא זה כי לגבי ההסדרים הכספיים בין ידיעות אחרונות לגלעד נוהג חיוב כספי אוטומטי של ידיעות, על יסוד חשבונות הנערכים בגלעד. הוצאותיה של גלעד אינם עומדים לביקורת בעלי המניות בידיעות. אף אחרי ביטול הנוהג של חישוב קבוע של % 10רווח, נוסף לעלות, אין דבר היכול למנוע מארנון למשוך כספים מגלעד במסווה שכר ולחייב בהוצאה זו, אוטומטית, את ידיעות אחרונות.
הויתור הנוכחי על זקיפה קבועה של % 10רווח, אין בה כדי לסלק את הפגם אשר באופן החיוב של קופת ידיעות אחרונות ובכך לפי הטענה ביטוי נוסף לקיפוח.
לטענת המשיבים, ערה מרים למשמעות הדברים ומחפה על ארנון.
ו. כפי שעולה מן הראיות, משולמות הטבות כספיות למבקשים ולבעלי מניות אחרים שאינם עובדים בחברה, וגם בכך יש קיפוח מתמשך.
העובדה שמרים אינה מקבלת טובות הנאה כאמור אינה גורעת מאחריותה כדירקטור. המשיבים גם אינם יכולים להסתמך על נתונים כי המסמכים אינם פתוחים בפניהם.
ז. הוראותיהם של מסמכי היסוד אומנם אינם יכולים בדרך כלל להחשב
כשלעצמם למקפחים, אולם בכך אין כדי להצדיק התעלמות מכך שיש ומסמכי היסוד מאפשרים במקרה דנן, בנקל, יצירת קיפוח, היינו בעת שמנצלים אותם לרעה. במקרה דנן נעשים מעשים שהם בגדר קיפוח בחסות האמור במסמכי היסוד.