לטענת המבקשים, אכן שמרו המשיבים 1ו- 4על הסכם זה בחשאיות.
ההדחה של זאב
.14במחצית השניה של חודש דצמבר 1993שהה זאב בחו"ל. ביום 21.12.93הוצאה הזמנה לאסיפה שנועדה להתקיים ביום 29.12.93שמטרתה לבטל את מינויו של זאב, הדירקטור מטעם מניות יסוד ב', ומינוי מנהל חדש תחתיו. ההודעה היתה חתומה על ידי מרים ופולה מוזס ז"ל (אמו של ארנון), בשם עזבון נוח מוזס ז"ל.
ההודעה על הכוונה להדיח את זאב נמסרה לו בהיותו בחו"ל.
.15לטענת המבקשים, על פי המקובל בחברה, הרי בכל מקרה של מינוי מנהל או פיטורי מנהלים, היה נהוג לכנס אסיפה בה השתתפו הן בעלי מניות יסוד א' והן בעלי מניות יסוד ב', ולהציע לבחירה שני מנהלים. על פי הנהוג הציעו בשלב זה לבחירה גם מנהל שנשאר בתפקידו ולא רק את המנהל החדש. לטענת זאב, חשש ארנון כי באסיפת בעלי מניות יסוד א' ו- ב', בה פולן תשתתף כבעלת מניות יסוד א', יטען זאב שפולן החתומה עימו על ההסכם עומדת לבצע הפרת החוזה ויסכל בכך את ההדחה.
לפיכך בחר ארנון, בניגוד לנהוג בעבר, לזמן אסיפת בעלי מניות יסוד ב' בלבד, בה פולן ואף ארנון אינם מצביעים. מניות היסוד ב' מטעם בית נוח מוזס רשומות עדיין על שם עזבונו, ועזבון נוח מוזס ז"ל לא היה צד להסכם זאב-ארנון. על כן, נחתמה הבקשה על ידי פולה מוזס ז"ל בשם העזבון.
.16א. עם קבלת ההודעה, שב זאב מחו"ל ויחד עם רעייתו, שולה מוזס, ניסה
לחפש את הסכם זאב-ארנון, נספח חי, אך לא מצא אותו.
--- סוף עמוד 5 ---
ב. בתיק זה התנהלו שני הליכים: הראשון בענין הסמכות למנות מנהלים אשר אליו אתייחס בהמשך. ההליך השני הוא התיק שבפני, הדן בתוקפו של הסכם זאב-ארנון. בתיק הראשון הופיע עו"ד ליפא מאיר. זה האחרון לא יצג את זאב בעת ניסוח טיוטות ההסכם בינו לבין ארנון בשנת .1986זאב היה מיוצג אז על ידי עו"ד עמי אסנת. בפגישה בין זאב לבין עו"ד מאיר, שהתקיימה ביום 26.12.93, היינו שלושה ימים לפני האסיפה שכונסה כדי להדיח את זאב, לא יכול היה זאב להציג בפני עו"ד מאיר הסכם שעליו הוא מבקש להסתמך.
ג. ביום 27.12.93הוגשה תביעה ובקשה לצו מניעה זמני על ידי עו"ד ליפא מאיר. לטענת המבקשים, לנוכח לחץ הזמן שהיו נתונים בו כשמועד אסיפת ההדחה מתקרב, ולנוכח העובדה שההסכם, נספח ח' , לא נמצא, התבססה תובענת המבקשים במסגרת ה.פ. 1959/93כאמור, על טענת אי חוקיות ההחלטה המיוחדת, מכוחה ביקשו שולחי ההודעה לבצע את חילופי המנהלים. בתביעתם ביקשו המבקשים מבית המשפט שיקבע כי הזכות למנות מנהלים ולבטל מינויים היא זכות הנלווית הן למניות היסוד של החברה והן למניות הרגילות בה, ושזכות זו אינה נתונה באופן בלעדי לבעלי מניות היסוד של החברה. עוד ביקשו כי בית המשפט יקבע שבעלי מניות יסוד סוג א' או ב' אינם זכאים באופן נפרד, וללא כינוסה של האסיפה הכללית שבה משתתפים גם בעלי המניות הרגילות בחברה, למנות או לבטל מינוים של מנהלים בחברה.