דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית
76. סימן ב' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע כי הפסקת הריון במדינת ישראל הינה עבירה פלילית שדינה מאסר או קנס אלא אם כן הפסקת ההיריון נעשית באישור ועדה של שלושה שמונתה לכך (סעיפים 315-313). סעיף 316(א) קובע רשימה סגורה של ארבע עילות לפיהן רשאית ועדה לאשר הפסקת הריון. שתי העילות הרלוונטיות לעניינינו הן העילה המתייחסת לבריאות העובר, כאמור בסעיף 316(א)(3) והעילה המתייחסת לבריאות האם, כאמור בסעיף 316(א)(4).
77. כך קובע החוק בסעיף 316(א):
"הועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האשה, לתת אישור להפסקת ההריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:
(1) האשה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;
(2) ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
(3) הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
(4) המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;
(5) (בוטלה)."
--- סוף עמוד 13 ---
78. סעיף 316(א)(3), המתייחס למום אפשרי בעובר, נוקט לשון כוללנית ואינו קובע קריטריונים ברורים, כמו למשל מהי חומרת המום הצפוי בגינו ניתן לאשר הפסקת הריון.
79. החוק גם אינו מפריד בין עוברים בגיל החיות לעוברים שאינם בגיל החיות "וקובע הסדר כוללני, קצר וחסר לביצוע הפלות" (תא (חי') 259/02 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו, 02.12.2007, עמ' 18]; תא (מרכז) 4812-07-10 ע.א נ' שירותי בריאות כללית, פורסם בנבו 01.07.2013, עמ' 14).
80. בשנת 1995 נכנסו לתוקף נהלים וקריטריונים שקבע משרד הבריאות בעניין ועדות להפסקות הריון. במסגרת הנהלים והקריטריונים החדשים, הקים משרד הבריאות ועדות על אזוריות להפסקת הריון ("ועדות על"). ועדות אלו הוסמכו לדון בהפסקת הריון שגילן מעל 23 שבועות, כלומר 24 שבועות +0/7, ואילו הוועדות הרגילות להפסקת הריון הוסמכו לדון בהריונות צעירים יותר, שגילם עד 24 שבועות ואילו הסמכות לדון בהפסקות הריון מעבר לגיל זה הופקעה מהם.
81. בשנת 2007 הרחיב משרד הבריאות את הנהלים בעניין ועדות העל בחוזר המנהל הכללי מס' 23/07 שנושאו היה "ועדות להפסקת הריון בשלב החיות", שמן החדש של ועדות העל ( "חוזר מנכ"ל"- מוצג ת/1). בחוזר זה הוספו קוים מנחים להפעלת שיקול הדעת של ועדות העל, "קווים מנחים אלה יכוונו את חברי הועדה בהחלטותיהם, אך אין הם כובלים את שיקול דעתם" (סעיף 11.2.1 לחוזר מנכ"ל).