110. עוד טענו התובעים כי ראוי לקבוע כי החזקה הקבועה לטובת ההורים בהלכת המר לא נסתרה, קל וחומר מקום בו הסכימה האם בזמן אמת לטיפול פולשני ומסוכן, הסכמה אשר אף ד"ר יוחאי העיד כי הייתה יוצאת דופן במועדה.
טענות הנתבעת
111. הנתבעת טענה כי על פי הראיות העומדות בפני בית המשפט, בנתונים שעמדו בפני הצוות הרפואי, חלופה של הפסקת הריון לא צריכה הייתה לעלות כלל על הפרק. אף מומחי הנתבעת, פרופ' ליפיץ וד"ר יוחאי, שישב בוועדות להפסקת הריון בבית חולים סורוקה, קבעו כי בשל סיבוכים מיילדותיים לא היו מפנים נשים בהריון בגיל החיות לוועדה להפסקת היריון וכן בנתוני המקרה לא היה מקובל להציע הפסקת היריון.
112. עוד טענה הנתבעת כי ד"ר נייגר אינו כלל בעמדה לחוות דעת כמומחה בנושא הפסקת הריון בשנת 1991, משני טעמים עיקריים והם: ד"ר נייגר לא עבד כלל בישראל בשנים 2007-1985 ובנוסף, הוא לא כיהן מעולם כחבר בוועדה הדנה בהפסקות הריון לאחר גיל החיות.
113. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובעים מנסים לחמוק משתי אבחנות מחייבות חשובות:
האחת- היעתרות ועדה לבקשה להפסקת היריון לפני גיל החיות ואחרי גיל החיות, ובהבדל בנטל ההוכחה החל בשני המקרים הללו.
השנייה- עמדת הוועדה להפסקת היריון כאשר הסיכון לעובר בגיל החיות הינו מסיבה מיילדותית, כגון לידה מוקדמת, או מסיבה עוברית, כגון מומים מולדים.
114. נטען כי ללא כל קשר לפרוגנוזה הגרועה הצפויה, אין ולא היה בשנת 1991 מנדט לוועדות להפסקת הריון לדון בהפסקת היריון מסיבות מיילדותיות.
115. עוד טענה הנתבעת כי תסמונת TTTS וכן הידרופס פטאליס הם סיבוכים מיילדותיים מובהקים.
116. בעניין נכונות ההורים לשקול הפסקת הריון (שלב ב' בהלכת המר) נטענה טענת סף כי בכתב התביעה אין הצהרה מצד התובעים לפיה ככל שהייתה מוצעת להם האפשרות להפסיק את ההיריון, היו הם בוחרים לעשות כן- ולכן כל הדיון בשאלה זו הינו בגדר הרחבת חזית אסורה.
--- סוף עמוד 20 ---
117. עוד טענה הנתבעת כי עדות האב, כי על פי חוקי האיסלאם ניתן לעשות הפלה רק אם יש סכנה לאם, היא הודאת בעל דין המוכיחה כי ההורים לא היו נכונים לשקול הפסקת הריון, רק בשל סיכונים לעוברים בגיל החיות.
118. בנוסף נטען כי עדות האם בחקירה הנגדית, כי הייתה מפסיקה את ההיריון, סותרת את תצהירה ואת עמדת בעלה.
119. עוד נטען כי התובעים הסבו נזק ראייתי לנתבעת בכך שהגישו תביעה לאחר שנים רבות כל כך, דבר שמנע מהנתבעת לאתר את מעקבי ההריונות הקודמים של האם על מנת להוכיח כי היא לא הייתה פונה לוועדה להפסקת היריון.