224. בעניין מוחסן טענו המומחים מטעם המערערים כי היה מקובל לתת סטרואידים בשנת 1989. מומחי המשיבה היו חלוקים בדעותיהם: פרופ' חגי טען שהיה מקובל לתת סטרואידים ואילו פרופ' קווינט (המומחה מטעם הנתבעת בעניינינו) טען שלא היה קונצנזוס בנושא ושהיו הסתייגות לגבי נושא של יתר לחץ דם אימהי, היריון מרובה עוברים ונושא של זיהום. לטענתו, יש שנתנו סטרואידים ויש שלא נתנו, כשהוא עצמו היה בעד מתן סטרואידים ואף פעל לכך (עמודים 14-12 לפסק הדין).
225. בפסק הדין נקבע כי "הדרישה איננה ל"קונצנזוס" אלא, כאמור, לפרקטיקה מקובלת" (עמוד 13 לפסק הדין).
לבסוף, קבע בית המשפט כי "בשנת 1989 היה מקובל ליתן בישראל סטרואידים במצב של "איום" ללידה" (עמ' 14 לפסק הדין).
226. עניין מתן סטרואידים לאם בשנת 1989 אושר בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון בעניין ע"א 9833/09 ליאור כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 25.8.2013) ("עניין כהן"). בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי כי נושא מתן סטרואידים היה שנוי במחלוקת אולם בבית החולים שיבא הייתה הוריה בעל פה לתת טיפול בסטרואידים כעיקרון עד גיל 34 שבועות (לא צוין גבול תחתון).
227. התובעים הפנו בתמיכה לטענותיהם לעיל לפסק דין נוסף של בית המשפט העליון ע"א 6936/09 יוחאי יהודה נ' כללית (פורסם בנבו 5.3.12), שעסק בערעור על החלטת בית חולים שלא לתת סטרואידים ליולדת במצב של ירידת מים, דבר שאינו מעניינינו (הערעור נדחה). בנוסף הפנו התובעים לפסק דין של בית המשפט המחוזי, ת"א (ת"א) 1208/95 י.כ. נ' הדסה (פורסם בנבו, 26.1.2003) בו ניתנו סטרואידים לאם בשנת 1990, והמומחים משני הצדדים קבעו שנהוג היה לתת סטרואידים בשבועות 34-26 להריון, כאשר קיים חשש ללידה מוקדמת (כלומר, פסק דין זה תומך בטענות הנתבעת).
--- סוף עמוד 38 ---
דיון
228. אין חולק כי האם התקבלה בבית חולים סורוקה ביום 19.6.91 בשבוע 24+4/7 להריון וכי ילדה כעבור 11 יום ביום 30.6.91 בשבוע 26+1/7 להריון.
229. המומחים שהעידו בסוגיית הפרקטיקה הנוהגת במתן הסטרואידים היו ד"ר אשכנזי, מומחה ברפואת ילדים ובנוירולוגית ילדים וד"ר נייגר, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, מטעם התובעים.
230. מטעם הנתבעת העידו פרופ' קווינט, מומחה לרפואת ילדים ומומחה בניאונטולוגיה (רפואת תינוקות ופגים), פרופ' ליפיץ, מומחה למיילדות וגינקולוגיה וכן ד"ר יוחאי, מומחה לרפואת נשים.