נוכח קביעה זו, שהותירה את שיעור ההיוון על 3%, העריך בית המשפט קמא את נזקיו של המערער והעמידם על סך כולל של כ-8,837,000 ₪, בניכוי 2,118,000 ₪ גמלאות מל"ל. על סכום הפיצוי נוספו שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט (למעט חוות דעתו של המומחה הכלכלי מטעם המערער), בניכוי תשלום תכוף ששולם למערער והקפאת הפיצוי בגין ניידות למשך שנתיים.
4. המערער שטח את טענותיו גם כנגד הקביעות בדבר אומדן הנזק במקרה הקונקרטי, וגם בסוגיית שיעור ההיוון. עוד קודם לכן, המשיב הגיש ערעור עצמאי (ע"א 3751/17), בטענה שיש להפחית את הפיצוי. נדון תחילה בפיצוי המגיע למערער בנסיבות המקרה, ולאחר מכן נידרש לדיון העקרוני בעניין שיעור ההיוון.
הערעורים על גובה הפיצוי במקרה הפרטני
5. בערעור נטען כי כושר ההשתכרות לעתיד נגרע במלואו, ולא רק בשיעור של 80% כפי שקבע בית המשפט קמא. המערער הפנה לעדויות ולראיות שונות והדגיש את המשמעות של שילוב הנכויות הפיזיות, הקוגנטיביות והנפשיות מהן הוא סובל. טענה נוספת נוגעת להנחה בדבר בסיס השכר של המערער לעתיד. לטענתו, היה צפוי לו עתיד תעסוקתי בתחום המחשבים ולכן יש להעמיד את בסיס השכר על סכום של למעלה מכפל השכר הממוצע במשק.
מנגד, המשיב טען כי בית המשפט קמא פסק לזכותו של המערער פיצוי מופרז, בפרט בראשי הנזק של אבדן השתכרות ועזרת צד ג'. לעניין בסיס השכר נטען כי המערער לא עבד כאיש מחשבים, ולא הובאו ראיות מובהקות שמצדיקות סטייה מן השכר הממוצע במשק בעניינו של צעיר שטרם השתלב בשוק העבודה. אשר לפיצוי
--- סוף עמוד 6 ---
בגין עזרת צד ג', נטען כי המערער העיד שהוא מבצע בעצמו את רוב עבודות הבית, ולאחר השיפור במצבו עקב טיפול תרופתי באפילפסיה, הוא זקוק לעזרה של 4 שעות ביום, לכל היותר.
6. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא נדחתה בהחלטתה של חברתי השופטת ע' ברון, מיום 4.6.2017, בין היתר משום שכספי הפיצויים הופקדו בחשבון נפרד, המנוהל על-ידי בא-כוחו של המערער.
דיון והכרעה במקרה הפרטני
7. טענות הצדדים מתמקדות בשני ראשי נזק: הפסד שכר לעתיד ועזרת הזולת לעתיד.
אבדן כושר השתכרות: כאמור, הנכות הרפואית המשוקללת עמדה על 91%. בית המשפט קמא לא ראה לקבוע במפורש את שיעור הנכות התפקודית, אך העמיד את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות על 80%. קביעה זו הוסברה בפסק הדין, ובין היתר נאמר כי:
"לתובע נכות הקרובה למלאה במגוון תחומים. הוא סובל מליקוי קוגניטיבי משמעותי, מבעיה נפשית ומבעיות אורתופדיות. מכלול הפגימות שולל כמעט לחלוטין את כושר ההשתכרות שלו [...] אלא שמתוך הראיות עלה כי למרות הקשיים התובע מצליח לתפקד, גם אם חלקית, בעבודה מוגנת בהיקף של מספר שעות ובצורה סדירה ועקבית. נוכח התרשמותי מתפקודו הכללי בעת עדותו לפני, איני סבור כי ניטל ממנו מלוא כושר ההשתכרות ולהערכתי הוא יוכל להשתכר למרות הקשיים סכום מסוים, אף אם מתון, בעבודות חלקיות, שיבוצעו בישיבה ובמסגרת תומכת ומכילה. חיזוק לכך ניתן למצוא בהתמודדות היפה של התובע עם הקשיים, בכך שלמרות מצבו הוא הצליח בסיוע הדוד, בקידום פרויקט משותף של הספקת מזון לחיילים [...] בהתחשב בכל אלה הנחה ולפיה התובע ישתכר סכום של כ- 2,600 ₪ לחודש בממוצע [...] עולה בקנה אחד עם הראיות שהובאו לגבי מצבו" (פסקה 78).