--- סוף עמוד 122 ---
חורי תיאר כי ללא הסכם הקוויז, וכיוון שלמצרים לא היה הסכם סחר חופשי עם ארה"ב, מוצרים שיוצרו במצרים ויגיעו לארה"ב יחויבו בתשלום מכס מלא. בהתאם להסכם הקוויז, ובכך יתרונו הדרמטי, כל חברה מצרית אשר תייצר את מוצריה תוך שימוש באחוזים מסוימים של חומרי גלם שמקורם במדינת ישראל (בהיקפים שנעו בין 11.7% ל- 10.5%) תזכה להטבת מס משמעותית, שכן המוצר ייחשב "ישראלי". הסכם הקוויז מקיף תחומי עשייה רבים, אולם יתרונו הגדול למצרים היה בתחום הטקסטיל, שכן שיעורי המכס בתחום זה היו גבוהים במיוחד, וממילא טקסטיל היה מהמרכזיים בענפי הייצור במצרים. לציין כי לפי עדותו של אורי מוצפי עמדה הטבת המס למצרים על 28%.
196. אין חולק, וכך תואר בעדותם של איסקין וחורי, כי הן ישראל, הן מצרים והן ארה"ב חלקו אינטרסים כלכליים וכאלה הקשורים לחיזוק יחסי החוץ, שבאו לידי ביטוי בהסכם הקוויז (עדות איסקין - פרו' עמ' 95 ש' 25; עדות חורי - פרו' עמ' 1598 ש' 16).
197. הגם שלכל הצדדים להסכם הקוויז היו אינטרסים מובהקים, יצרנים ויצואנים ישראליים נתקלו בקשיים שונים במגעים עם הרשויות המצריות, ובכלל זה, בקשיים בקבלת אשרות כניסה שהיו נדרשות על-מנת לעמוד בקשר עם חברות יצרניות במצרים ולגבש הסכמי שיתופי פעולה ומכירות חומרי גלם.
198. קשיים אלה בקבלת אשרות היו גם מנת חלקה של חברת בי אנד אי, ואלה באו לידי ביטוי, בין היתר, במכתבו של איסקין למשרד החוץ מיום 25.12.05, שם ציין את הדברים הבאים:
"שמי יעוז איסקין והנני מנהל את חברת B&E International LTD. חברתנו מייצרת כימיקלים לתעשיית הטקסטיל. בהמשך לחתימת הסכם ה- QIZ בין ארה"ב-מצרים-ישראל, התחתנו גם אנו לנסוע למצרים ולמכור כימיקלים לתעשיית הטקסטיל המצרית כדי לכסות את 11.7% בהתאם להסכם ה- QIZ.להפתעתנו נתקלנו בסירובים רבים בעת בקשת הויזה למצרים. נסיעתי הראשונה הייתה ב- 12/01/05 ומאז אני אישית ביקרתי במצרים 7 פעמים. כאמור בכל פעם שהנני מקבל ויזה, אני גם זוכה ל-3 סירובים. הסיבה איננה ידועה לנו. הנני מבטיחך כי מעולם לא נעצרתי על-ידי המשטרה המקומית ולמעשה לא היה לי שום עסק עם המשטרה. לא לי ולא לאף אחד מעובדיי. לפני מס' שבועות היה כנס במצרים בעקבות ה- QIZ והנני לצין שאף לכנס חשוב זה סורבתי לויזה. פניתי לכבוד השר מר סילבן שלום, ואף לשגריר מצרים בישראל, ולבסוף ניתנה לי הויזה. כשביקשתי ויזה נוספת - סורבתי. אבקשך, לפנים משורת הדין, לסדר את עניין הויזות, לי ולאנשי מכיוון שהדבר פוגע בעבודתי. הנני גם לציין כי ידוע לי על מספר אנשים הנוסעים וחוזרים ממצרים ללא שום בעיות ויזה" (ת/244).