69. לשיטת ההגנה, יש לדחות את עדותו של מימרן בבית המשפט, שכן עדות זו היא תולדה של ריענון זיכרון חלקי, שנעשה על בסיס קריאת ההודעה הכתובה בה השמיט החוקר רפ"ק חי ביטון (להלן - החוקר ביטון) שורה של אמירות השוללות קיומה של שיחה בין מימרן לבן-אליעזר. ההגנה ערכה בסיכומיה השוואה מדוקדקת של עדותו הכתובה של מימרן אל מול תמליל הקלטת החקירה, וטענה כי משרוענן זיכרונו של מימרן, עובר לעדותו בבית המשפט, על בסיס ההודעה הכתובה, חש מימרן כי עליו "לדבוק בגרסתו
--- סוף עמוד 55 ---
המפלילה" בעוד שבפועל, לו היה נדרש לתמליל חקירתו, היה מגלה כי שלל באופן נחרץ התערבות כלשהי מטעמו של בן-אליעזר.
ההגנה הדגישה כי אף אם בית המשפט יאמץ את עדותו של מימרן, אין בכך כדי ללמד על-ידיעתו של הנאשם בדבר פעולות אלה, או על פניה כלשהי מצדו לבן-אליעזר כי יסייע בידו בנוגע למימרן, ומשכך - נשמט הבסיס לטיעונה של התביעה בדבר מטרת העברת הכסף לבן-אליעזר.
הכרעה בסוגית שיחת "בן-אליעזר - מימרן"
70. אדון תחילה בממצאים העובדתיים העולים מעדות מימרן, ובהמשך - אעמוד על הראיות שסופקו ביחס לידיעת או מעורבות הנאשם.
מימרן נחקר במשטרה תחת אזהרה ביום 3.8.14. במקביל להקלטת החקירה, הקליד החוקר ביטון את השאלות שהפנה ואת תשובותיו של מימרן (החקירה שהוקלדה סומנה ת/252, להלן - ההודעה המוקלדת, בעוד שתמליל הקלטת החקירה סומן ת/252א, להלן - תמליל החקירה).
בתחילת החקירה נשאל מימרן ומסר גרסה מפורטת באשר לתהליכים השונים שהתקיימו במשרד התשתיות בהקשר לרישיון שהוענק לחברת ACC, ולקריטריונים החדשים שגובשו בהמשך והוחלו על הבקשה להעברת זכויות הקידוח.
השאלות אודות מעורבותו של בן-אליעזר מתחילות בעמ' 57 לתמליל החקירה, באופן הבא:
"ש. ... האם עובר ההחלטה קרי זהות הזוכה קרי 15.2.10, בנימין בן-אליעזר ו/או מישהו מטעמו פונה אליך באמצעות אחרים והמליץ לך על זוכה כזה או אחר דיבר איתך על ACC דיבר איתך על וכו' וכו'?
ת. למיטב זכרוני...
ש. בתקופה הרלוונטית הזאת
ת. למיטב זכרוני אה... בנימין בן-אליעזר.
ש. או מישהו מטעמו, 'למיטב זכרוני'
ת. עוד מעט אני אגיע למטעמו.
ש. כן.
ת. ולמיטב זכרוני בנימין בן-אליעזר לא שאל אותי ולא דיבר איתי דבר וחצי דבר.
ש. לא שאל אותי ולא?
ת. דיבר איתי.
ש. "ולא דיבר איתי" (החוקר ביטון חוזר על דברי מימרן בזמן הקלדת הדברים - ב.ש).
ת. על נושא הרישיון שהוענק ל- ACC
ש. "הרישיון שהוענק ל- ACC" כן?