וכן:
--- סוף עמוד 57 ---
"אני חושב שהייתה פעם אחת פנייה אלי, כאשר בימים אלה בן-אליעזר זיכרונו לברכה היה שר התמ"ת והוא, הוא דיבר, איילת קישרה בינינו והוא ביקש ממני לומר לי שג'קי בן-זקן רוצה לפגוש אותי ולא הרבה יותר מזה. אני הייתי אולי אמור להבין שהוא היה חשוב לו אולי לדאוג לאינטרסים של ג'קי בן-זקן ואני הבהרתי שאני אשמח לפגוש אותו וכל מה שאעשה בפגישה הזאת אעשה לפי הנהלים והחוקים שמחייבים אותי בכל דבר" (פרו' עמ' 296 ש' 16).
מימרן תיאר את פניותיה השונות של אזולאי, התייחס לאופן בו ראה בקשות אלה, ואגב כך - הבהיר פעם נוספת את אופייה של השיחה שניהל עימו בן-אליעזר:
"אני רואה בקשה של איילת כאילו היא באה, כאילו היא באה מטעמו של השר, היא מייצגת בעצם את גישתו של השר, ככה אני ראיתי את הדברים וככה התייחסתי אליהם. אולי גם זה מצא חיזוק בזה שהשר דיבר איתי פעם אחת גם ואמר לי שאני אנסה לעזור לג'קי בן-זקן. זה לא היה קשה להבין שזאת רוח הדברים ופניה כזאת ברמז, מרומזת שאני אשתדל לעזור לג'קי בן-זקן" (פרו' עמ' 297 ש' 25).
71. עיינתי בהודעה המוקלדת, צפיתי בתיעוד החקירה, ונתתי דעתי לדבריו של מימרן בבית המשפט ולאופן בו נמסרו.
לאחר שעשיתי כן, ראיתי לאמץ את דבריו של מימרן בדבר השיחה שערך עימו בן-אליעזר, במסגרתה ביקש ממנו האחרון לסייע לבן-זקן בהקשר לבקשה להעברת זכויות הקידוח. אינני סבור כי למימרן היה אינטרס כלשהו להפליל את בן-אליעזר או למסור גרסה בלתי אותנטית בשאלת מעורבותו של בן-אליעזר ומעורבותה של אזולאי והתרשמתי כי עשה כל שניתן על-מנת לדייק בעדותו הן בחקירה והן בבית המשפט. עוד התרשמתי כי אין עסקינן באדם שניסה לרצות את חוקריו באופן זה או אחר, ודומני כי התרשמות זו אף הייתה מנת חלקם של הצדדים עת העיד מימרן במהלך המשפט. העובדה כי אליבא דכל הצדדים, מימרן "לא סיפק את הסחורה" ולא העניק לבן-זקן יחס מועדף, מחזקת אף היא את המסקנה בדבר "יכולת עמידתו", אמינותו ויושרו.
72. בסיכומיה ערכה ההגנה השוואה מקיפה בין ההודעה המוקלדת לתמליל החקירה, ויש לציין כי השוואה זו מעלה תהיות לא פשוטות באשר לדרך הקלדת דבריו של מימרן על-ידי החוקר ביטון. סיכומי ההגנה רצופים דוגמאות של משפטים מסייגים או מבהירים שנאמרו על-ידי מימרן (ותועדו בתמליל החקירה), ואלה, משום מה, לא מצאו דרכן להודעה המוקלדת. הגם שאני מסכים כי שעה שעסקינן בחקירה מוקלטת, חובתו של החוקר לדייק בהקלדת כל משפט הנאמר על-ידי הנחקר היא מצומצמת יותר, נראה כי במקרה דנן, ומכאן התהייה, רובם המכריע של המשפטים שנאמרו על-ידי מימרן ולא הוקלדו, הם משפטים מסייגים ומבהירים, ולא משפטים נחרצים ומפלילים, שדווקא מצאו את דרכם להודעה המוקלדת. אוסיף את שנראה ברור מאליו כי גם במקרה של חקירה מתועדת ומוקלטת, אשר חובת הדיוק בה היא כאמור מצומצמת יותר, על סיכום ההודעה המוקלד לשקף את עיקרי החקירה כפי שנערכה, לרבות אמירות מסתייגות של הנחקר.