וכך מתמליל החקירה: "רוי תראה... באמת רוי תעשה לי טובה תקשיב... זו הודעה פתוחה אני באמת מבקש שתגיד באמת מה קרה בכל רגע נתון, וכל שאלה שאני שואל אני לא שואל את השאלה סתם, יהיו שאלות שאני אשאל ואני כבר יודע את התשובה עליהם. או-קיי. אין מה להסתיר אני כרגע לא מייחס לך את זה כרגע, לא מייחס לך איזה ביצוע עבירה, החקירה היא לא באזהרה" (ת/6א עמ' 30 ש' 33).
מגמה זו, של חידוד ההבדלים בין חקירה פתוחה לחקירה תחת אזהרה, נמשכה גם בהמשך החקירה, שעה שהנאשם התייחס למניע למסירת הכספים, שאז אמר לו החוקר ביטון:"... לכן אני גובה ממך הודעה פתוחה, זה הודעה פתוחה" (ת/6א עמ' 32 ש' 1); וכן: "כאחד שהיה בשרשרת של מתן הכספים, או-קיי אז אנחנו שואלים אותך... זה עדיין לא באזהרה" (ת/6א עמ' 32 ש' 3).
147. החקירה נמשכה אפוא מבלי שחוקרי המשטרה הזהירו את הנאשם, וכאשר התבהרה (לשיטת החוקרים) תמונת העברת הכספים המחשידה, עבר החוקר ביטון לתור אחר "המניע להעברת הכספים", דהיינו - הפעולות שבן-אליעזר ביצע או הבטיח לבצע עבור הנאשם.
וכך מדברי החוקר ביטון עת החל לחקור את הנאשם ביחס לתמורה שקיבל או לא קיבל מבן-אליעזר, תוך שהדגיש בפניו כי הקושי היחיד מבחינתו (של הנאשם) מתמקד ב"אי הנעימות" למסור גרסה אודות חברו הטוב -בן-אליעזר:
"... תראה רוי בוא אני אגיד לך משהו אנחנו לא סתם שואלים את השאלות האלה אנחנו חיים בעולם... אנחנו חיים בעולם שאין מתנות חינם. אין מתנות חינם גם בין חברים. במיוחד כאשר חבר נותן... הלוואה ואנחנו יודעים שהוא יודע שההלוואה לא תוחזר לו של שבע מאות שישים אלף שקל במקרה הטוב. ואנחנו יודעים על דברים אחרים. אבל... מבלי שהוא עזר. או-קיי. לכן אמרתי לך את זה גם למטה וגם עכשיו חשוב מאוד או-קיי, או-קיי. שתאמר בדיוק את הכול. את הכל זה אומר גם דברים שאתה חושב שיהיו קשים לך לומר אותם בגלל היותך חבר של פואד שלושים שנה. ואמרתי לך עוד דבר הסיטואציה פה היא קשה, כי אנחנו שואלים על חבר שלך שהיה איתך שלושים שנה זה לא קל. ואתה אמרת לי שזה לא קל. עכשיו ..." (ת/6א עמ' 44 ש' 5).
--- סוף עמוד 101 ---
148. במסגרת חקירת "המניע להעברת הכספים", ועל-מנת לדלות פרטים נוספים, המשיך החוקר ביטון את אותו מצג מובהק לפיו החקירה אינה באזהרה ועל כן הנחקר יכול "להרגיש חופשי" למסור את כל הפרטים. ואז, לאחר אמירותיו החד-משמעיות של החוקר ביטון שפורטו לעיל, נשאל הנאשם האם יתכן ובן-אליעזר סייע לו בהקשר למצרים. אז נזכר הנאשם ותיאר כי היה אירוע שהתרחש מספר שנים עובר להעברות הכספים, במסגרתו נעשתה פניה לבן-אליעזר על-מנת שיסייע להוציא אשרת כניסה למצרים עבור חברת בי אנד אי (ת/6א עמ' 44 ש' 26), אולם הסביר כי לא היה שום קשר בין הסיוע בקבלת האשרה להלוואה שנתן לבן-אליעזר ("בחיים לא היית מגלה את זה, אני אומר לך את האמת, אני בא ואומר את האמת. אין קשר בין הויזה לפני שבע שנים..." - (ת/6א עמ' 51 ש' 36).