38. לעניין מהות ההתקשרות בין הצדדים, למעשה לא היו מחלוקות עובדתיות עמוקות בין הצדדים – אין מחלוקת שהצדדים הכירו בשנת 1975 בזמן לימודיהם המשותפים; אין מחלוקת שמשנת 1981 החל לתת התובע את שירותיו החשבונאיים, ומאוחר יותר העניק שירותים נוספים עליהם אעמוד להלן. אין מחלוקת שמדובר בחברים קרובים, שהיו מעורבים עמוקות זה בחיי זה, ראו בעניין זה עדויות התובע בעמ' 33 שו' 9-10, שו' 15; עדויות הנתבע בעמ' 45 שו' 16-20; עמ' 46 שו' 29-31; עמ' 47 שו' 2-3; עמ' 69 שו' 24-31; עמ' 71 שו' 13; עדות הנתבעת בעמ' 112 שו' 19, שו' 27; עמ' 113 שו' 13 עדות חן בעמ' 129 שו' 4-6, שו' 11, שו' 14-16.
39. כן אין מחלוקת שהצדדים לא חתמו על הסכם התקשרות בכתב; כי התובע העניק שירותי ליווי חשבונאי, כרואה החשבון המלווה של החברות (עמ' 39, שו' 16-18) וגם שירות משפטי (עמ' 45, שו' 12); אין חולק כי גובה השכר של עדי נקבע על ידו ומאושר ע"י החברות (התובע בעמ' 19 שו' 20-27; הנתבע בעמ' 80 שו' 24-27); אין חולק כי בכל שנה הנתבעים היו מחדשים את מינוי רואה החשבון המבקר באמצעות חתימה על פרטיכלים; אין חולק כי הנתבעים היו מרוצים מעבודתו ושירותיו של התובע, ראו דברי חן: "אני חושבת שעדי עשה עבודה מדהימה ויש לו מקצוע מדהים ולמדתי ממנו הרבה" (עמ' 162 שו' 6).
40. חרף האמור, התובע לא עמד בנטל המוטל על כתפיו להוכיח כי אכן המדובר בהתקשרות ל"עולמי עד" ולא סתר את החזקה הנזכרת בעניין התאחדות סוכני הנסיעות, לפיה "חוזה אינו נערך לצמיתות". מעבר לציטוטים של דברים שנאמרו כביכול מפי הנתבע (והוכחשו ע"י זה האחרון), ונזכרו בתצהיר התובע ובעדותו, בדבר אותה חתונה קתולית כביכול, ראו למשל סעיפים 12, 17,18 לכתב התביעה, סעיפים 25, 45 לתצהיר התובע-ת/2; עדותו לפיה "הסתמך עליו, על הדברים המפורשים שלו" (עמ' 32 שו' 29-30); "יש לי חוזה איתו בעל פה שאנחנו FOREVER חתונה קתולית" (עמ' 33 שו' 9); "ככה הוא חזר על זה לא פעם ולא פעמיים" (עמ' 27 שו' 22-23; עמ' 33 שו' 17);"כל עוד אני חי ואני מנהל את עסקיי" (עמ' 33 שו' 12), לא הובאה כל ראיה אחרת לתמיכה בטענה זו.
41. הנתבעים אמנם לא הכחישו את החברות אמיצת השנים עם התובע; מנספח 20 לתצהיר התובע (מכתב ההוראות) עולה כי הנתבע הפקיד בידי התובע מכתב הוראות אישי ליום פקודה. כל אלו באים ללמדנו על הקשר האמיץ בין התובע לנתבע, עליו ניתן ללמוד גם מ"מייל הצער לי". עם זאת – יש להפריד בין אותה חברות וקשר עסקי ארוך לבין המסקנה שמדובר בהסכם שאינו ניתן לביטול לעולמי עד. ספק בעיני אם בעולם העסקי של ימינו ניתן יהא להפריך את אותה חזקה הנזכרת לעיל, ובכל מקרה – חזקה זו לא הופרכה על ידי התובע, ואף נסתרה בעדותו שלו: "לקוח תמיד יכול ללכת" (התובע בעמ' 32 שו' 27).