פסק דין
השאלות שבמחלוקת, בתמצית
1. התובע, רואה חשבון ועורך דין בהשכלתו, הכיר את הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") בשנת 1975 במסגרת לימודי חשבונאות וכלכלה באוניברסיטת תל-אביב ומאז הפכו לחברים קרובים. לא זו אף זו, ולמעשה אין על כך מחלוקת (וארחיב בהמשך), התובע העניק לנתבע, לבני משפחתו ולקבוצת החברות שבשליטת הנתבע (הנתבעות 3-12) שירותים מקצועיים שונים, הן בתחום ראיית החשבון, הן בתחום הייעוץ המשפטי וכן ייעוץ אישי בתחומים שונים, בעיקר בתחום עסקיו של הנתבע– תחום הצמיגים. בין השניים מעולם לא נחתם הסכם אשר הסדיר את מערכת היחסים; התמורה עבור שירותי התובע נקבעה על ידו כשכר שנתי, ששולם בפריסה ל-12 תשלומים; שכר זה התעדכן עם השנים על פי דרישתו, ללא חקירה או דרישה או מחאה כלשהי מצד הנתבע. שכרו השנתי האחרון של התובע עמד על סך של 600,000 ₪.
2. בשנת 2012 עלו היחסים בין הצדדים על שרטון, כאשר כל אחד מהצדדים טוען לסיבות אחרות שהובילו למשבר. כך או כך, אין מחלוקת שבחודשים יולי-אוגוסט 2012 התנהלו שיחות צורמות בין הצדדים; ביום 18.8.2012 שלח הנתבע לתובע מייל המכונה על ידי הצדדים "מייל הצער לי" (ראו נספח 19 לתצהיר התובע, כך גם יכונה להלן), בסופו מציין הנתבע, בין היתר: "צער לי שאבדתי אותך"; ביום 15.10.12 שלח הנתבע, בשם קבוצת החברות (הנתבעות 3-12) מכתב המוכתר במילים "סיום מינוי" (כך יכונה להלן, ראו נספח 21 לתצהיר התובע). מכתב זה נפתח במילים: "בהמשך לשיחתנו ולמען הסדר הטוב, הריני להודיעך כי החל מיום 1.9.12 כל יפוי כוח שניתן לך הינו בטל...".
3. ביום 7.9.2015 הוגשה התביעה שבפניי, אשר הוגשה כנגד 12 הנתבעים המפורטים מעלה, ובכללם הנתבע; אשתו רשל, הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") וכן החברות שבשליטת הנתבע (להלן: "החברות"). סכום התביעה הועמד על סך של 7,500,000 ₪, תוך שמצוין שסכום זה הינו "לצורכי אגרה בלבד". סכום זה כולל בחובו דרישה לתשלום "פיצויי קיום" ל- 16 שנה קדימה, בסכום של 6,400,000 ₪; לחלופין, "פיצוי ראוי" בגין סיום היחסים שנמשכו 31 "שנות העסקה" בסך של 1,550,000 ₪; לחלופין, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת בת 3 שנים; ויתרת התשלום החוזי עבור השירותים שניתנו בשנת 2012, בסכום של 137,299 ₪. בכתב ההגנה שהוגש נטען בין היתר שמדובר בתביעה מופרכת, מוגזמת ומנופחת, שהוגשה ממניעים פסולים, ויש לדחותה במלואה.
4. במסגרת פסק דין זה עליי להידרש למספר שאלות עובדתיות ומשפטיות. יהא על בית המשפט לעמוד על השירותים שניתנו ועל ההסכם (בעל-פה) שנכרת בין הצדדים; מבחינה עובדתית יהא עליי להכריע בשאלת הסיבה לסיום היחסים, וכנגזרת האם מי מהצדדים פעל בחוסר תום לב עת הובאו היחסים המסחריים לסיום; יהא עליי להידרש לשאלת הפיצוי, אם בכלל, לו זכאי התובע בגין סיום היחסים המסחריים בין הצדדים (שגררו כמובן את סיום היחסים החבריים ביניהם); יהא עליי להידרש לשאלת הוצאות ההליך, בין היתר לאחר בחינת התנהלות הצדדים בהליך המשפטי שהוגש.