[16] דנ"א 4757/03 מנהל מס שבח מקרקעין נ' מ.ל השקעות ופיתוח בע"מ, טרם פורסם (ניתן ביום 7.7.2003).
[17] הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אורך החופשה), התשס"א-2000. יצוין, כי הצעת חוק דומה הועלתה שוב מספר שנים לאחר מכן במסגרת הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 8), התשס"ד-2004.
[18] חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), תשס"ח-2007 (להלן: החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה).
[19] תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ"ד-1963
[20] החוקה (נוסח משולב) נחתמה ביום 10.1.02 (נרשם כהסכם קיבוצי שמספרו 7008/2002).
[21] החוקה נכנסה לתוקף ביום 1.1.87 ועודכנה בחוזרים שונים מעת לעת.
[22] ההסכם נחתם ביום 30.6.64 ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 1128/64.
[23] וכן בפסוק "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים, ובשנה השביעית תשלחנו חופשי מעימך" (דברים טו-יב).
[24] תלמוד בבלי קידושין יז ע"א.
[25] ראו למשל, חידושי הריטב"א קידושין שם.
[26] שו"ת מהר"ם מרוטנבורג חלק ד (דפוס פראג), סימן פה. דעה זו מובאת גם בתוספות קידושין שם, ד"ה שחלה, אך הם דוחים אותה. וראו גם תשובות מיימוניות קניין סימן ל.
[27] שו"ת הרשב"א חלק ז, תקטז. וראו גם: שו"ת רדב"ז חלק א, סימן רז; ריטב"א קידושין שם; רש"י בבא מציעא ע"ז ע"ב, ד"ה נותן; ש"ך חושן משפט סימן שלג ס"ק כ"ה.
[28] בהתאם להגיון משפטי זה, אם יקבל הפועל את שכרו בטרם שיתחיל בעבודה, דינו יהיה זהה לדין עבד עברי, אף לשיטת הרשב"א. ואמנם, כך פסק הרמ"א חושן משפט סימן שלג סעיף ה.
[29] תשב"ץ חלק א, סימן סד. וראו בש"ך שם; קצות החושן שם ס"ק י.
[30] לדעת הרא"ש (פסקי הרא"ש בבא מציעא, פרק ו, סימן ו, מובא ברמ"א שם), אין להניח שהמעסיק מוחל מראש על זכותו לדרוש מהעובד להשיב לו בימי עבודה כנגד הימים שחלה בהם. אולם, הוא מסכים שאם חזר העובד לעבודה, והמעסיק לא אמר לו שמנכה לו משכרו, חייב המעסיק לשלם לו שכר מלא גם עבור ימי המחלה, משום שהעובדה שהמעסיק לא העיר לעובד דבר לאחר שהחלים, מעידה שהוא מחל על זכותו לדרוש מהעובד לפצותו על ימי המחלה. ואולם, ראו דברי הש"ך שם, שחולק על דבריו.
[31] תלמוד בבלי כריתות יא ע"א.
[32] ראה גם: אנציקלופדיה תלמודי כרך ז, ערך "דברה תורה כלשון בני אדם", עמ' עז-פב; נ' רקובר ניבי תלמוד (ירושלים תשנ"א), עמ' 95.
[33] תלמוד ירושלמי שבת, פרק יט, הלכה ב.